קורה שמישהו פוגע בך. לפעמים זה משהו ממש מעליב או קשה ולפעמים זה משהו קל שגורם קצת אי נעימות, לפעמים זה נעשה כלפיך במכוון ולפעמים בשגגה מוחלטת. אבל לאחר שזה כבר קרה, ונפגעת, ועבר קצת זמן מאז האירוע ופתאום… הפוגע ניגש אליך ומבקש ממך סליחה. איך להגיב? האם כדאי להיות אדם שקשה לפייס אותו וקשה לו לסלוח או אולי כדאי להיות אדם שמתגבר על כעסו ומוכן לסלוח לאחרים?
בראש ובראשונה זהו דיון ערכי ומוסרי – ומהכיוון הזה לימדונו חז"ל שראוי ללכת בדרכיו של הקב"ה – 'מה הוא רחום, אף אתה רחום'. כלומר, כמו שאנו מבקשים מהקב"ה ומקווים שיסלח לנו ויודעים שהוא 'א-ל רחום וחנון', כך גם ראוי שנהיה אנחנו כלפי אחרים. אך פן נוסף של הסוגיה מגיע במפתיע מהכיוון המדעי. מתברר כי מחקרים רבים נעשו בתחום ובדקו את השפעת הסליחה על נפש ועל גוף האדם. את חלק מתוצאות המחקרים אפרט מיד אך נקדים ונסכם כי הם מראים בצורה ברורה וחד משמעית: אם אתה מעוניין להרוויח איכות חיים, בריאות ואושר – משתלם להיות אדם שמרבה לסלוח!
אז מה מרוויח אדם שסולח?
על פי המחקרים אדם שנוהג לסלוח לאחרים ולא לנטור להם טינה לאורך זמן מרוויח:
– שינה טובה יותר בלילה.
– הפחתת חרדה ודיכאון.
– חיזוק המערכת החיסונית.
– ירידה בלחץ הדם.
– הפחתת הסיכון למחלת לב. ומי שחולה בליבו – הורדת חומרת המחלה.
– שיפור כללי במצב הבריאותי הפיזי.
– והכי חשוב: מי שסולח הרבה – חי יותר שנים!
מה הקשר בין סליחה לבריאות?!
הוכח על ידי אינספור מחקרים וכבר הזכרנו זאת בהקשרים שונים מספר פעמים במדור זה כי ישנו קשר ישיר בין הגוף והנפש והם משפיעים האחד על השני בצורה משמעותית. אדם הנמצא במתח נפשי, חושב דברים שליליים וטרוד מאוד – ירגיש זאת גם בגופו. היכולת לסלוח מסירה מאיתנו את כל הדאגות, הכעסים והמרירות שיש בעקבות הפגיעה מהאחר וגורמת לרוגע נפשי.
מחקרים שונים בדקו את מצב המתח של אנשים אפילו רק כשסיפרו להם על מקרה דמיוני בו פגעו בהם ועל תרחיש בו הפוגע מתנצל ותרחיש בו הוא לא. השינוי היה ניכר עליהם באופן מיידי ומובהק – כשדובר על התנצלות, המתח של הגוף ירד והדרך לשלווה ובריאות נסללה במהירות.
לסלוח לא אומר לוותר על צדק
הרגש השלילי המתפתח בתוכנו כלפי האדם שפגע בנו הוא טבעי לחלוטין ואפילו טוב – זהו מנגנון הגנה שיכול לסייע בידינו בעתיד. לכן אין סיבה להרגיש לא טוב מכך שאנו כועסים על הפוגע, אך במידת האפשר – ואני לא מדבר כאן כמובן על מקרי קיצון – כדאי לאחר כמה זמן לנסות לעצור את התחושות השליליות ולסלוח. הדבר גם, כאמור, ישפר את מצבנו הבריאותי והנפשי וגם יכול לעזור מבחינה טכנית לעצירת 'מעגל הנקמה' בו לפעמים כל צד מנסה 'להחזיר' לשני ומוכן להפסיק לפגוע רק אחרי שהשני ייתן לו לפעול אחרון ולא יגיב, דבר שבדרך כלל לא קורה.
חשוב לזכור כי סליחה איננה ויתור על עשיית צדק. אדם יכול לסלוח לאיש שפגע בו ויחד עם זה לדרוש את הענשתו של הפוגע. הסליחה רק מנקה את הנפש של הנפגע מהלחץ ומהעומס הרגשי, היא איננה תחליף לעשיית צדק.
ואם אני רוצה אך קשה לי להיות סלחן?
כמו בעשיית כושר – יש לעבוד על 'שריר הסליחה' ולאמן אותו. אחת הדרכים שהחוקרים ממליצים עליה היא לנסות לחשוב על חייו של הפוגע ועל הקשיים שיש לו. הרי אדם שמוכן לפגוע בחבר למען רווח כספי הוא מסכן, ואדם שמוכן להשפיל מישהו רק כדי לקבל קצת 'נקודות' מהחברים הוא מסכן, הוא לא יודע מהי חברות אמיתית ומהו כבוד אמיתי. הרעיון הוא להביא את עצמך לאמפתיה מסוימת כלפיו אשר תסייע ליכולת לסלוח.
יהי רצון, שנזכה להידבק במידותיו של הקב"ה, כמו שנאמר: 'ויאמר ה' סלחתי כדבריך'.
