שאלה: שלום הרב. בשבת האחרונה היה לי ויכוח עם החבר שלי. חזרנו יחד הביתה מבית הכנסת אחרי התפילה ומכונית שדהרה במהירות כמעט דרסה אותנו. שלמה, החבר שלי, אמר: "וואלה, ממהר הבחור. בטח מסיע יולדת לבית חולים". המשכנו ללכת ואחרי שתי דקות שוב עברה אותנו עוד מכונית. שלמה לא ויתר: "בטח גם הוא מסיע איזה חולה לבית חולים. פיקוח נפש!". כשזה קרה בפעם השלישית ושלמה המשיך לדבר על יולדות וחולים עצרתי אותו: "אחי, על מי אתה עובד?! נראה לך שכולם פה בשכונה החליטו ללדת היום או חטפו מחלה קטלנית?! הם פשוט מצפצפים על השבת. לא אכפת להם לנסוע באוטו היום אפילו סתם בשביל לבקר חברים". שלמה התרגז: "מה קורה לך?! לא שמעת שיש מצווה לדון לכף זכות?! למה אתה מקטרג ככה?!".
ואני שואל, הרב: באמת חייבים להגיד שכולם טובים וצדיקים גם כשההיגיון אומר שזה פשוט לא נכון?
דובי.
תשובה: שלום דובי.
שמע סיפור: יש לי חבר ושמו הרב דוד והוא מכהן כרב קהילה. בכל שבת אחר הצהריים יש לו שיעור שמגיעים אליו הרבה אנשים. בשבת האחרונה הרב דוד שם לב לשני אנשים שישבו בשורה האחרונה של בית הכנסת ולכל אורך השיעור עלה מהם רחש של דיבורים. האחד דיבר אל חברו ללא הפסקה והשני הקשיב לו והנהן בראש בהתלהבות. הרב דוד התפלא מאוד: מה זה?! הם באו לשמוע שיעור תורה או לדבר?! הוא התלבט האם להעיר להם שיהיו בשקט אבל התאפק והמשיך בשיעורו כרגיל. כשסיים ניגשו אליו כמה אנשים להודות לו על השיעור, ביניהם שני הדברנים מהשורה האחרונה. "כבוד הרב, רצינו להודות לך מקרב לב על השיעור המעניין", אמר הראשון והשני עמד לצדו והנהן. בשלב הזה ידידי כבר לא התאפק: "באמת שמעתם את השיעור?! הרי דיברת כל הזמן. מרגע שהתחלתי לא הפסקת ללחוש לחבר שלך באוזן כל מיני דברים…". האיש חייך והצביע לעבר חברו ואמר: "תכיר, כבוד הרב, זה עזרא, שעלה לארץ ממקסיקו לפני שבוע. הוא מאוד רצה לשמוע את השיעור שלך אבל הוא מדבר רק ספרדית. לא יודע מילה בעברית. אז ישבתי לידו וכל משפט שהרב אמר תרגמתי לו לספרדית". הרב דוד נפרד מהשניים בלבביות וחשב לעצמו: 'גם אני למדתי דבר חשוב בשיעור הזה…'.
למה אני מספר לך את הסיפור הזה, דובי? צריך לדעת שהמבט שלנו על העולם מאוד חלקי ומצומצם. אנחנו רואים רק חלק מהתמונה. לפעמים מספיק פרט קטן שלא הכרנו ולא לקחנו בחשבון, והתמונה משתנה לגמרי. זו הסיבה שצריך להיזהר מלדון אנשים לכף חובה וחלילה לחשוד בכשרים.
האם זה אומר שצריך לעקם את השכל ולהגיד דברים לא סבירים בעליל, למשל, שכל עשרות הרכבים שחולפים על פנינו עכשיו מסיעים יולדות לבית חולים? ברור שלא. כשהתורה מצווה אותנו "בצדק תשפוט עמיתך" (ויקרא י"ט, ט"ו), וחז"ל למדו מכאן שצריך לדון את האדם לכף זכות (אבות א', ו'), הם לא התכוונו שנאמר דברים מוזרים ולא הגיוניים. כוונתם הייתה שנסתכל עמוק יותר ורחב יותר על המציאות. למשל, במקרה שלכם – מסתבר מאוד שרוב האנשים שנוסעים בשבת אינם יכולים להצדיק את עצמם בטענה שזה פיקוח נפש. אבל הם בהחלט לא אנשים רעים שרוצים לזלזל ולרמוס את השבת, חלילה. ככל הנראה רובם אפילו אנשים מאמינים שחלקם עשו קידוש בליל שבת. אלא מה, הם לא זכו לגדול בבית דתי ולהכיר את המעלה של שבת המלכה. הם לא זכו ללמוד מה זו קדושה ומהי רוחניות ועבור חלקם יום השבת אינו שונה בהרבה מיום רביעי. זהו לימוד זכות גדול עליהם, אך גם הזמנה עבורנו לעשות כל מה שביכולתנו כדי לחבר עוד ועוד יהודים אל המתנה הנפלאה ששמה שבת, ואל האור והיופי של התורה, בכלל.
