שאלה: שלום הרב. אני בן 16 ותמיד היה לי חוש לעסקים. לפני שנה פתחתי בבית ספר שלי דוכן ואני מוכר בהפסקות לתלמידים שתיה, ממתקים ועוגות. אני קונה אותם מהמפעל בכמות גדולה ובזול, ואז מוכר כל מוצר בשניים-שלושה שקלים יותר. המכירה אמנם תופסת לי את ההפסקות אבל זה שווה לי ואני מרוויח לא רע.
כל זה עבד מצוין עד לפני שבוע. בוקר בהיר אחד החליט נער שצעיר ממני בשנה, לפתוח גם הוא מכירה בבית הספר שלנו, עם אותם דברים בדיוק כמו שאני מוכר. בחלק מהדברים הוא מציע בזול יותר ותלמידים מעדיפים לקנות אצלו. ממש התעצבנתי עליו והסברתי לו שאני הייתי פה קודם ואין לו זכות לגנוב לי את הלקוחות ולגרום לי להפסדים. הוא אמר שבית הספר לא שייך לי וגם הוא תלמיד בדיוק כמוני וממילא זכותו למכור מה שהוא רוצה.
מה אתה אומר, הרב? נכון שאני צודק ואסור לנער הזה לגנוב לי את הרווחים?
בנימין.
תשובה: שלום בנימין.
כל הכבוד על היוזמה בהקמת העסק שלך. יש בכך הזדמנות להתאמן במסחר ביושר, להקפיד על כשרות מתאימה וגם מומלץ להפריש מעשר כספים מהרווחים.
לגבי הבחור שמתחרה בעסק שלך – תראה, אם הוא היה בא להתייעץ איתי לפני, הייתי מציע לו להתחשב בכך שאתה כבר מוכר דברים מסוימים ושהוא יבחר דברים אחרים.
אפשרות אחרת היא שתעשו זאת בשותפות, וכך תוכלו להרחיב ולשדרג את העסק וגם להתחלק בעבודה כך שלא תהיה חייב כל הפסקה לעבוד ותוכל גם לשחק במגרש, לדבר עם חברים וכן הלאה.
אם בכל זאת הוא מתעקש על עסק נפרד, לא הייתי יוצא על כך למלחמה, ומבחינה הלכתית גם לא ברור שיש לך זכות למנוע ממנו לעשות זאת, היות שגם הוא לומד בבית הספר ואין לך בעלות בלעדית על פתיחת עסקים.
מה שכן, כדאי לחשוב לעומק יותר על השאלה: האם הנער השני אכן 'גונב' את הרווחים שלך? כמה ימים לפני ראש השנה תשפ"א נפטר יהודי מירושלים בשם צבי נוימן. הוא היה בעל מגדנייה מפורסמת ובמשך עשרות שנים הכין ומכר מאפים מסוגים שונים ומהעסק הזה הייתה פרנסתו. יום אחד גילה שמעבר לכביש נפתחה מגדנייה חדשה שמוכרת בדיוק את אותם דברים שהוא מוכר.
איך מגיב אדם שמגלה שמתחת האף שלו צץ מישהו ומקים עסק מתחרה?
ובכן, עוד באותו יום נוימן חצה את הכביש וניגש ישירות אל מנהל המגדנייה החדשה. הוא הגיש לו זר פרחים גדול ואמר: "מזל טוב על העסק החדש! אני נוימן מהחנות ממול. תשמע, מניסיון, לא פשוט כלכלית לעשות צעד כזה. תרגיש בנוח – כל שאלה שתהיה לך, בעיה עם ספקים, הכול – אתה מוזמן לקפוץ אלי ואעזור לך בשמחה".
את הסיפור הזה, בנימין, סיפר הבן של צבי נוימן בהלוויה. אותי הוא ריגש מאוד ועורר אותי לחשוב על החיזוק האדיר שנותנת לנו האמונה בה' שהוא לא רק ברא את העולם ומנהל אותו בגדול, אלא דואג באופן אישי לפרנסה של כל אחד ואחת. חז"ל אומרים ש"מזונותיו של אדם קצובים לו מראש השנה עד ראש השנה" (גמרא ביצה ט"ז, א') ו"אין אדם נוגע במוכן לחברו אפילו כמלוא נימא" (יומא ל"ח, ב'). כלומר, לכל אחד קצוב משמים כמה בדיוק ירוויח וכמה יפסיד, ואין לאדם באמת אפשרות לקחת משהו ששייך לאדם אחר. חז"ל אומרים שגם אם אדם גנב, חלילה – הקב"ה יטרח להחזיר לאדם שלקחו ממנו את מה שאמור להיות אצלו (סנהדרין ח', א').
לכן, ההצעה שלי אליך, בנימין, היא זאת: אל תכעס ואל תסתכסך עם הבחור השני. תמשיך לטפח את העסק שלך ואם תרצה תחשוב איך להשתכלל ולהתרחב לתחומים נוספים. זכור שאחרי כל ההשתדלות שלנו – מה שאנחנו מרוויחים מגיע אלינו במדויק מהשמים.
