לפעמים מותר לשקר?

שאלה: שלום הרב. אני יודעת שהאמת היא דבר חשוב אבל לפעמים זה נראה שממש חייבים לשקר. למשל, אם חברה שואלת אותי בהתלהבות מה דעתי על החולצה החדשה שקנתה. לדעתי היא ממש מכוערת ולא מתאימה לה, אבל אם אגיד לה את האמת בפנים היא ממש תיעלב. מותר להגיד שהחולצה יפה למרות שאני ממש לא חושבת ככה?
או למשל, כשהטלפון בבית מצלצל, הילד עונה והאיש על הקו אומר: "שלום, זה צביקה. אפשר לדבר עם אבא?". האבא לוחש לילד: "תגיד לו שאני לא כאן!". מה הילד יכול לעשות? להקשיב לאבא שלו זה אומר לשקר. מצד שני, אם הוא יאמר: "אבא פה לידי", זה ממש יכעיס את אבא שלו. מותר במצב כזה לומר דבר לא נכון וזה ייחשב 'שקר לבן'?

מוריה.
תשובה: שלום מוריה.
קודם כל, מי אמר ש'שקר לבן' מותר? אם אנשים לוקחים דבר בעייתי ומכנים אותו 'לבן' האם זה הופך אותו לכשר? שימי לב לדבר מעניין: לרמאי הגדול ביותר של התנ"ך קראו 'לבן'. מתברר שאפילו בשם שלו הוא היה שקרן. לפני כולם הוא הפגין כמה הוא 'לבן' וטהור, אבל בפועל היה אלוף ברמאויות, עד כדי כך שבליל החתונה של יעקב הוא החליף לו את הכלה…
בכל אופן, השאלות שלך חשובות מאוד ובחיים יש הרבה דילמות מתי חובה להיצמד לאמת ומתי מותר לשנות. חז"ל מלמדים שאפילו הקב"ה בכבודו ובעצמו שינה מן האמת. מתי? אחרי שבאו המלאכים לבשר לאברהם ושרה שעומד להיוולד להם ילד, שרה פרצה בצחוק: "איך ייתכן שנזכה לילד כשבעלי כזה זקן?". ה' פנה לאברהם ואמר לו: "למה זה צחקה שרה לאמור האף אומנם אלד ואני זקנתי?" (בראשית י"ח, י"ג). הוא הציג את הדברים כאילו שרה תלתה את העניין בכך שהיא עצמה זקנה ולא בעלה. בגמרא למדים מכאן שמותר במקרים מסוימים לשנות מן האמת, למשל כאשר היא מתנגשת בערכים כמו שלום בית (יבמות ס"ה, ב'), צניעות ועוד (בבא מציעא כ"ג, ב').
מה לגבי הבגד שקנתה החברה שלך? הגמרא מדברת על מקרה של אדם שמגיע לחתונה ורוצה לומר מילה טובה לחתן. האם הוא רשאי לומר שהכלה "נאה וחסודה" גם אם היא ממש לא כזו?
בית שמאי אומרים שלא ומסבירים: כתוב "מדבר שקר תרחק" (שמות כ"ג, ז'). בית הלל, לעומתם, סוברים שמותר כיוון שעניין של יופי תלוי מאוד בטעם האישי. אם אדם בוחר לשאת מישהי לאישה כנראה היא מוצאת חן בעיניו ולדעתו היא יפה. ממילא זה לא יהיה שקר אם נאמר לו שהיא "נאה וחסודה" כי בעיניו היא באמת כזו (כתובות ט"ז, ב').
לכן, מוריה, אם את חוששת שחברתך תיעלב לשמוע את דעתך האמיתית על הבגד שקנתה, מותר לך לשנות ולומר שהוא יפה או מחמאה כלשהי ("השילוב של הצבעים פה מאוד מעניין"), כדי לתת לה הרגשה טובה. אין זה שקר. מנקודת המבט הסובייקטיבית שלה – הבגד הזה באמת יפה בעיניה.

לגבי אבא שדורש מהבן שלו לשקר שהוא לא בבית – לכתחילה כדאי להתאמץ ליצור לעצמך בבית שם של אחד שתמיד דובר אמת, כך שההורים לא יבקשו ממך לעשות דברים כאלו. בלית ברירה נראה שעל הילד לומר "אבא לא נמצא" ולהתכוון שהוא לא נמצא בצמוד אליו אלא במקום אחר בבית.

אסיים בסיפור על אמא שעלתה עם בנה בן ה-5 לאוטובוס. רגע לפני כן הזהירה אותו: "אם הנהג ישאל בן כמה אתה, תגיד 4". האישה הגישה לנהג תשלום רק עבור עצמה. "ומה עם הילד?" שאל. "הוא לא בן 5", ענתה, "הוא אינו צריך כרטיס". הנהג חשד ולכן שאל את הילד: "בן כמה אתה?". "בן ארבע", ענה הילד. הנהג עדיין חשד: "ומתי תהיה בן חמש?" שאל בערמומיות. "כשנרד מהאוטובוס", השיב הילד…

אני מאחל לך, מוריה, שתצליחי להיות נאמנה לאמת, ובכל זאת במידת הצורך תדעי מתי ועד כמה לשנות ממנה. בהצלחה!