בפעם הקודמת סקרנו את תופעת 'דימוי חיצוני שלילי' וראינו כי כמעט מחצית מבני הנוער בישראל אינם מרוצים ממשקלם או ממראם החיצוני – אף שהדבר בא על חשבון שמחה בכישוריהם ויופיים הפנימי ואף שברובם הגדול והמכריע של המקרים כלל אין מדובר בבעיה במראה או במשקל אלא סתם נופלים קורבן ל'אידיאל היופי המושלם' השקרי אותו מנסים 'למכור' לנו בעולם הבידור.
מהן ההשלכות של תופעה זו ומה ניתן לעשות כדי לא להיפגע? בואו ניכנס לעובי הקורה.
דימוי גוף נמוך – ההשפעות:
כ-43% מבני הנוער בישראל ניסו לפחות פעם אחת לעשות דיאטה עוד טרם הגיעם לגיל 16(!).
כ-6% מבני הנוער נמצאים בשל כך בסיכון גבוה לפתח הפרעות אכילה כמו אנורקסיה.
למעלה מ-40% מהנערות המתבגרות בישראל התנסו לפחות פעם אחת בהתנהגות בעייתית הקשורה למשקל גופן: צום, דילוג מכוון על ארוחה, התקפי אכילה, אכילת חומרים משלשלים וכדומה.
מהן ההשלכות של דימוי גוף שלילי?
כשאדם תופס את עצמו כנטול יופי וכישורים – נסללת הדרך לשלל תופעות בעייתיות וחמורות: דיכאון, חרדה, פוביות, בעיות בפיתוח קשרים חברתיים, הפרעות קשב והימנעות מחלומות ומשאיפות לחיים. האדם בעצם 'מוריד את רף הציפיות' מעצמו בשל הצורה השגויה בה הוא תופס את מה שהוא.
אז מה ניתן וכדאי לעשות?
תזונה: להקפיד על תזונה מאוזנת ובריאה ובכך להקטין את הסיכוי להפרעות אכילה.
ספורט: לעשות פעילות גופנית על בסיס קבוע. מעבר לבריאות הפיזית הנשמרת בזכות הפעילות הספורטיבית – הדבר גם מקנה למתעמל תחושת חיוניות אשר מרוממת את הדימוי העצמי שלו.
סביבה חברתית: להשתתף בפעילויות אשר מחזקות את הביטחון העצמי: חוגים, מפגשים חברתיים וכדומה.
הכרה בשקר: להפנים ולהזכיר לעצמנו שוב ושוב כי 'אידיאל היופי המושלם' המשווק באופן תדיר בכלי התקשורת ובעולם הבידור בכללותו – הוא שקרי, הרסני, והופך את המבט על אנשים אחרים לצר אופקים ונטול הבחנה בסיסית בין עיקר לטפל.
חוש ביקורתי: כהמשך לסעיף הקודם, לפתח מבט ביקורתי על כלי התקשורת. מבט אשר יאפשר לנו – כשניתקל במסר מעוות בתחום זה – לומר מיד לעצמנו ואולי גם למי שלידינו: 'שימו לב, יש כאן מסר מעוות ופוגעני'.
הכרה בטבע האדם: יש לזכור כי בגיל ההתבגרות האדם משתנה מאוד – תפיסתית וגופנית. כשאדם נהיה גבוה יותר ורחב יותר – זה רק טבעי שגם תהיה עליה מסוימת במשקלו. אז כל עוד מדובר בעלייה מדורגת ואיטית אין מה להיבהל או להתאכזב מעצמנו – זה בריא וטבעי לחלוטין.
פנייה לעזרה: במידה ונער או נערה כבר הגיעו למצב בו הם פגועים בשל דימוי גוף שלילי על עצמם – ניתן ואף רצוי לבקש עזרה על מנת להתגבר על הקושי. לעיתים מספיק לדבר עם ההורים על העניין ולשתף אותם. בהתחלה זה קשה – ליזום שיחה ולחשוף קושי שכזה בפני ההורים – אך לאחר השיחה הראשונה כנראה שנרגיש הרבה יותר טוב וזה עוזר לדעת שיש מישהו מבוגר שמודע לעניין וניתן לשתף אותו.
במקרים קיצוניים יותר בהם נער כבר פיתח הפרעות אכילה או שהוא חש שחוסר הביטחון העצמי שלו פוגע בתפקודו היומיומי בבית, בלימודים או מול החברים, כדאי ואף רצוי – בתיאום עם ההורים ובעזרתם או בעזרת יועצת בית הספר – לפנות לעזרה מקצועית. שמירה על הקושי בבטן עלולה להביא להצפה מחודשת של הדברים בגיל מאוחר יותר ובצורה חמורה בהרבה.
ועוד הערה קטנה לסיום:
לאחר שהבנו עד כמה מחשבות רעות על עצמנו ותפיסת עצמנו בצורה לא טובה הן דבר הרסני – כדאי שניזהר ונשים לב שאיננו תורמים לתחושת דימוי גוף שלילית אצל החברים שסביבנו. הערות ועקיצות כלפי חברים בעניינים שנוגעים למראה החיצוני שלהם או למשקלם עלולות להיות פוגעניות והרסניות הרבה יותר מעבר למה שנראה לנו. לכן בואו וניזהר ונימנע מהערות שכאלו בהווה ובעתיד…