כשאנו שומעים את המושג 'הצבת גבולות' זה עשוי להתקשר אלינו באופן מיידי עם קשיחות ודרישות קטנוניות ומעצבנות שמגיעות מגורמי סמכות כמו הורים, מורים, מדריכים, שוטרים ומנהלים. ואכן, כשמציבים לך גבול – משמעות הדבר היא שדברים מסוימים שייתכן וברצונך לעשות, יימנעו ממך בגלל אותו גבול שהוצב לך. אך מחקרים מראים כי הגבולות הן כלי משמעותי וחיוני מאין כמוהו אשר מפתחים את האדם עוד מגיל צעיר להיות בעל שליטה עצמית טובה יותר, בעל תחושת ביטחון ובאופן כללי אדם שהרבה יותר מוכן להתמודד עם אתגרי החיים.
אז בואו נראה מהו המחיר של היעדר גבולות ומה היתרונות והדרכים לגבולות בריאים ונכונים.
היעדר גבולות:
מחקרים מראים כי ילדים שגדלו 'בחופשיות' ורק עם גבולות מועטים, הפגינו:
הישגים אקדמיים נמוכים. בהיעדר גבולות יש למחנכים מעט ציפיות וממילא הילד לא שואף גבוה.
קבלת החלטות גרועות. בצעירותם כמעט ולא היו צריכים לפתור בעיות או לקבל החלטות על מנת לתמרן בתוך גבולות ותחת כללים או הנחיות.
נטייה לתוקפנות גדולה והבנה רגשית פחותה. לא התנסו בהתמודדות עם רגשותיהם או בשליטה עצמית כאשר לא קבלו את מה שרצו.
סיכון גבוה יותר להתמכרויות לחומרים אסורים. היעדר הגבולות לא יצר את החסימה המנטאלית שעוצרת את המתבגרים מלנגוע בדברים שיפגעו בהם.
ניהול זמן גרוע. בשל חוסר בכללים ובגבולות ישנה נטייה להגזמה בזמנים מול המסכים, מול המחשב, מול הפלאפון ואפילו אכילה מוגזמת והשמנת יתר.
היעדר כישורים חברתיים בסיסיים. גם אם ישנה יכולת שיח ברמה גבוהה ישנם עניינים בהם מבצבצת החוצה ילדותיות מוגזמת אשר לא השתנתה עדיין בשל היעדר הדרישה להתנהג בבגרות מסוימת.
אהבה ללא גבול – וגבול מלא באהבה:
להצבת גבולות הנעשית בצורה קשוחה ובלתי מתפשרת ישנו מחיר רגשי, שכן חייבת גם להיות שם אהבה. אך המחקרים מראים כי בחינוך של הצבת גבולות הנעשה בצורה אוהבת ומבלי לוותר על אף אחד משני הדברים – אהבה וגבולות – הילדים מפתחים שליטה עצמית טובה, יכולת התמודדות עם קשיים או עם אכזבות, יכולת לדחות סיפוקים וגם וויסות רגשי בריא ומאוזן.
סקר שנעשה בקרב נערים שגדלו בבתים עם סגנונות חינוך שונים בתכלית, הראה שילדים שגדלו בבית אוהב שהציב גבולות ברורים חוו פחות חרדה ותסכול ודיווחו על יותר תחושות של אושר ושל סיפוק.
אז נכון שלפעמים זה מכעיס כשההורה או המורה אוסר עלינו לעשות דבר מה שאנו מאד רוצים בו, אך עלינו לזכור כי זה מגיע מאהבה ומדאגה וכי הדבר ישפר את כישורי החיים שלנו ויביא אותנו מוכנים יותר לאתגרים הבאים שעוד נכונו לנו בהמשך החיים.
גבולות עצמיים:
כשהאדם גדל, הגבולות המוצבים לו הולכים ומתרחקים – כבר אין לו אבא ואימא שצמודים אליו בבית שמעירים לו על כל דבר שהוא עושה אלא הוא ברשות עצמו, בבית משלו, ונתון לגבולות של גורמים רחוקים יותר כמו מערכת אכיפת החוק של המדינה או לגבולות של דברים רוחניים ומופשטים יותר כמו מערכת המוסר והערכים. בשלב הזה גדלה אחריותו של האיש לקבוע לעצמו גבולות על מנת לשמור על יכולותיו ההתנהגותיות, החברתיות והרגשיות ועל מנת לשמור על מעמדו בחברה מבלי לפגוע בעצמו בפעולות פזיזות אשר עלולות לסבך אותו.
אז לא רק שגם בבגרותנו עדיין יש צורך בגבולות – אלא שאפילו הדבר מסובך יותר, שכן עלינו לקבוע את הגבולות ואת העקרונות לעצמנו.
גבולות התורה:
וכאן נכנסת לתמונה התורה הקדושה. מעבר לחשיבות האדירה של כל מצווה ומצווה והמטען הרוחני שהיא מביאה עמה, ניתן גם להסתכל על התורה במבט כללי: עצם הבנייה של מערכת חוקים אשר נוגעים בכל אחד מתחומי החיים שלנו – יוצרת לנו גבולות רבים ומחייבת אותנו להתפתח כאנשים טובים יותר, אחראיים יותר ומאושרים יותר. כפי שאמרו חז"ל: 'רצה הקב"ה לזכות את ישראל – לפיכך הרבה להם תורה ומצוות'.
