שאלה: שלום הרב. קוראים לי גליה ואני מאוד מאוכזבת. עשיתי מצווה ובמקום שאקבל שכר ואצליח רק הפסדתי. מה קרה? אז ככה, היה לנו מבחן גדול בהיסטוריה. זה היה מבחן מסכם על המון חומר וכל הכיתה הייתה בלחץ. אני נחשבת תלמידה טובה וכל השנה לומדת ברצינות, מכינה שיעורים ומסכמת. תכננתי את הזמן שלי כך שאספיק לעבור פעמיים על כל החומר עד המבחן. אבל אז ניגשה אלי איילת, אחת הבנות שקשה להן בלימודים. היא גם הייתה חולה במשך הרבה זמן והפסידה חומר וממש התחננה שאלמד איתה. הסכמתי וקיוויתי שבזכות המצווה נצליח שתינו במבחן.
זה לא עזר… בגלל שהיא ממש לא הייתה בעניינים למדנו לאט ולא הספקנו לסיים אפילו פעם אחת את החומר.
כשהמורה החזירה לי את המבחן היא עשתה פרצוף חמוץ. כשראיתי את הציון '83' כמעט התעלפתי. אני תמיד מקבלת מעל תשעים וחמש והפעם בגלל שעשיתי חסד הפסדתי. תגיד לי בבקשה, הרב, זה השכר של מי שמקיים מצוות?!
תשובה: שלום גליה.
כל הכבוד לך! עשית מעשה נפלא. לא התעלמת ממצוקה של חברה ונרתמת כדי לעזור לה, למרות שהיה לכך מחיר. את שואלת מה עם השכר? ראשית, אנחנו לא עושים מצוות רק בשביל להרוויח. אם כך זה היה סתם ביזנס עם הקב"ה. אנחנו עושים חסד בגלל שזה הדבר הטוב והנכון לעשות. חז"ל גם מלמדים אותנו שלכל מצווה שהאדם עושה יש משמעות רוחנית גדולה והיא מגבירה את הכוח של הטוב בעולם. אנחנו גם מאמינים שיהיה על כך שכר לאותו אדם, אך זה לא חייב לקרות מיד. לפעמים זה יקרה בעולם הזה ולפעמים רק בעולם הבא, מה שבטוח הוא שהקב"ה ראה את המעשה הטוב שעשית והוא לא יישכח אותו. אדרבה, דווקא בגלל שנגרם לך הפסד מסוים, הערך של המצווה שלך הרבה יותר גדול.
אשתף אותך בסיפור ששמעתי השבוע משכן. לפני כמה שנים בנו, מתניה, בן התשע מצא בדרך לבית הספר חמישה שטרות של עשרים דולר. הילד שמח מאוד. באותם הימים הסכום הזה היה שווה ערך לכארבע מאות ₪ והילד הרגיש עשיר. כשחזר הביתה הוא סיפר זאת לאביו ששאל אותו: "רגע, ומה עם מצוות השבת אבדה? הרי מישהו איבד את הכסף הזה ואולי נצליח למצוא אותו".
הילד התאכזב אבל נרתם למשימה וכתב מודעה מתאימה. כעבור יום פנה אליהם אברך וסיפר שהיה בדרכו לשלם שכר דירה כאשר כמה שטרות נשרו ממנו. הוא נתן סימנים מובהקים וקיבל חזרה את כספו.
הילד שמח על המצווה אבל הרגיש החמצה וצביטה בלב על כך שה'עושר' שבא לו פתאום משמים נלקח ממנו. אביו הציע לו עסקה: "מתניה, אני אתן לך 400 ₪ ואתה תיתן לי את הזכות של המצווה". הילד חשב רגע ואמר: "לא. אני לא מוותר על המצווה". אביו סיים את הסיפור בכך ששבועיים לאחר מכן הם קיבלו מכתב הביתה מחברת אוסם. התברר שהילד זכה ב-500 ₪ באיזה מבצע שעשו על אחד החטיפים.
מאז חלפו כמה שנים ולא מזמן כשהילד החמוד הזה התארס אביו סיפר את כל זה במסיבת האירוסין שלו.
סיפור כזה, גליה, מעלה לכולנו חיוך על הפנים. תמיד נחמד לראות איך יש סוף טוב ומי שעושה מצווה מקבל בהקדם את השכר. אך אנו יודעים שבחיים זה לא תמיד עובד כך. לפעמים ייקח הרבה זמן עד שהטוב יגיע. המסר היותר חשוב בעיניי מהסיפור הזה הוא ההתעקשות של הילד לא לוותר על זכות המצוה גם כשאביו הציע לקנות אותה ממנו בכסף.
אני מאחל לך שתזכי לעשות עוד הרבה מצוות ולהצליח בלימודים ובכל מעשייך.
