שאלה: שלום, הרב! לפעמים קורה לי שאני קם בבוקר על צד שמאל. סתם כך, בלי סיבה, מרגיש שאין לי חשק לשום דבר. אני מרגיש מבואס ומדוכא וקשה לי להשתחרר מזה. הייתי רוצה להיות אדם יותר שמח. איך עושים את זה? מה השיטה להשיג שמחה?
אליסף
תשובה: שלום, אליסף!
אחד הדברים המעניינים בתורה הוא שהיא לא מדברת איתנו רק על מה לעשות (להניח תפילין, לתת צדקה) אלא גם מה להרגיש ("ושמחת בחגך", "ואהבתם את הגר").
אבל רגע, מה אם אני לא שמח ולא אוהב?! האם אפשר לצוות עלי להרגיש משהו שאני לא מרגיש?!
החידוש המופלא שמתגלה כאן הוא שגם הרגשות הם בידיים שלנו ובוודאי שביכולתנו להשפיע אפילו על מצב הרוח שלנו.
איך בדיוק?
הנה כמה עצות:
א. כל הרגשה נולדת ממחשבה. האופן בו אנו בוחרים להסתכל על העולם מייצר בראשנו מחשבות ומהן נולדות הרגשות. לדוגמא: אדם שמביט על העולם בעין שלילית ומתמקד רק בחסרונות, יחשוב שרע לחיות כאן ושבני אדם הם טיפוסים נבזיים שצריך להיזהר מהם. כתוצאה מכך הוא יחוש תסכול, עצבות ואפילו פחד.
לעומת זאת, מי שיבוא בגישה חיובית, יתמקד בחצי הכוס המלאה ויסתכל לעומק אל הנשמה שיש באדם, יראה את העולם באור אחר לגמרי וירגיש שמח לחיות פה.
שים לב, אליסף, אילו מחשבות לא טובות עוברות לך בראש, ונסה להחליף אותן במחשבות אופטימיות וחיוביות יותר, וכמו שאמר אחד מגדולי האדמו"רים: "תחשוב טוב – יהיה טוב".
ב. מבט של אמונה יכול מאוד לעזור. אם נכיר בכך שהקב"ה מנהל את העולם, שהוא אבא שלנו שאוהב אותנו וגם אם אנחנו לא מבינים מדוע דברים מסוימים קורים, יש להם ודאי סיבה ומשמעות – נרגיש טוב יותר.
ג. עשה דברים שמשמחים אותך – כשאתה עצוב אל תיתן לעצמך לשקוע. עשה דברים נעימים שמשמחים אותך: התקשר לחבר טוב ודבר איתו, הכן לעצמך ארוחה טעימה, צא קצת החוצה לראות את השמש והציפורים, עשה ספורט, האזן למוזיקה משמחת וכדו'. הכלל המפורסם המובא בספר החינוך ש'אחרי המעשים נמשכים הלבבות' פועל גם כאן.
ד. תן לזמן לעשות את שלו. מצב רוח הוא כמו מזג האוויר. משתנה כל הזמן. לפעמים גם מבלי לעשות כלום ההרגשה עשויה להשתפר.
מי שמרגיש לאורך זמן שהוא 'תקוע' במצב הרוח השלילי, שלא ישמור את זה לעצמו וישתף אדם בוגר ומבין, ואפילו יתייעץ עם איש מקצוע מה יוכל לעזור.
ה. טיפ שימושי: צא רגע מעצמך וחשוב איך אתה (כן, כשאתה מרגיש קצת עצוב) יכול לְשַמֵחַ אחרים. לעזור, לתרום, להחמיא, לעודד. אתה עשויה לגלות פתאום איך נוצר אור חוזר שהופך גם אותך לשמח.
אליסף, חז"ל אמרו: "משנכנס אדר מרבים בשמחה, ומשנכנס אב ממעטים בשמחה". שים לב לפרט חשוב: חכמינו לא השתמשו במילים 'מתחילים' ו'מפסיקים', אלא 'מרבים' ו'ממעטים'. למה? כי אצל יהודי שמחה אמורה להיות מצב קבוע בחיים. לפעמים מגבירים את הווליום שלה ולפעמים מנמיכים אותו, אבל תמיד הוא קיים. שיהיה לך בהצלחה!
