שאלה: שלום הרב. אני לא יודע אם יש תשובה לשאלה שלי אבל היא דוקרת לי חזק בלב. לא מזמן סבתא שלי נפטרה. היא הייתה אישה מדהימה ששרדה את השואה. אף פעם היא לא רצתה לשתף מה עבר עליה בימי המלחמה אך בשנה האחרונה לחייה היא התחילה להיפתח ולספר. היא תיארה איך כילדה בת 14 הפרידו אותה מההורים שלה והם נשלחו לתאי הגזים, איך העבידו אותם בפרך וכמעט הרעיבו אותם למוות במחנות. תראה, אני בחור מאמין ויודע שה' מנהל את העולם, אבל בדיוק בגלל זה אני לא מסוגל להבין איך הוא אִפשר לנאצים המרושעים לבצע את זממם?! איך הוא נתן לרשעים האלו להרוג שישה מיליון יהודים?!
גידי.
תשובה: שלום גידי.
השאלה שלך צודקת ומתבקשת אבל אינך הראשון ששואל אותה. קדמו לך גדולי הצדיקים – אברהם, משה וירמיהו – ששאלו במלוא החריפות: "האף תספה צדיק עם רשע?!" (בראשית י"ח, כ"ג), "למה הרעותה לעם הזה?" (שמות ה', כ"ב), "מדוע דרך רשעים צלחה?!" (ירמיהו י"ב, א').
אך לפני שמנסים לענות חשוב לברר מהי בדיוק השאלה. כי נניח שבשואה לא היו נרצחים שישה מיליון יהודים אלא 'רק' מיליון. האם עדיין היה קשה לך? ברור שכן. ואם 'רק' עשרת אלפים? גם. ואם מדובר 'רק' בתינוק אחד המאושפז היום במחלקה האונקולוגית בבית החולים חולה בסרטן וסובל מייסורים, אין שאלה? בוודאי שיש.
אם כך השאלה היא לאו דווקא על השואה, אלא באופן כללי: למה דברים רעים קורים לאנשים טובים? או בניסוח אחר: למה אנחנו לא מבינים איך העולם הזה מתנהל?
ואם כך אז אמנם השאלה אדירה אבל התשובה עליה פשוטה מאוד: כי אנחנו רק בני אדם ולא אלוקים. נקודה. יש לנו מבט חלקי ויכולת ההבנה שלנו מוגבלת. קשה לנו לגמור את החודש ובשביל לחשב 15 כפול 16 אנחנו שולפים מחשבון. בוודאי שאין לנו יכולת להבין איך מתנהל העולם כולו. "כי גבהו שמים מארץ, כן גבהו דרכיי מדרכיכם ומחשבותיי ממחשבותיכם" (ישעיה נ"ה, ט').
מה שכן, עלינו לשים לב לשני דברים:
הדבר הראשון הוא, להיזהר מלחפש חטאים שבגללם, כביכול, באה השואה. אין עוון בעולם שמגיע עליו כזה עונש, וגם אם היה אפשר להטיל אשמה כלשהי על מבוגרים, לא יהיה בכך הסבר לסבלם של תינוקות שלא חטאו. חייבים להשתחרר מהתפיסה השטחית כאילו ההסבר היחיד לסבל בעולם הוא עונש על חטא. ייתכנו אינספור סיבות ושיקולים למעשיו של ריבון העולמים.
הדבר השני הוא שלא רק את הדברים הרעים שקרו לעם ישראל איננו מבינים בשכלנו אנושי. גם את הטובים. קיבוץ הגלויות והשיבה לארץ אחרי אלפיים שנה בדיוק כפי שחזו לנו הנביאים, הניצחונות המדהימים של מדינה קטנה וחלשה על אויבים רבים שקמו להשמידה – כל אלו הם נס, שרק בגלל שאנחנו בתוכו איננו קולטים את משמעותו.
בשורה התחתונה מתברר שיש כאן עם שאצלו כל החוקים מתבטלים וכל הסטטיסטיקות מתהפכות. יש לו יעוד גדול ובשורה לעולם, אבל אלוקים תכנן לו דרך מפותלת שכוללת עליות מדהימות וירידות כואבות.
לגבי השאלה 'איפה היה אלוקים בשואה?!' הנכון ביותר הוא להגיב כמו אהרן הכהן כשקרה לו האסון בו מתו שני בניו ביום הקמת המשכן: "וידום אהרן" (ויקרא י', ג'). יש רגעים בחיים שהדבר הנכון ביותר לעשות הוא לשתוק. להרגיש את הכאב על האובדן של שליש מבני עמנו, אבל לא להתיימר לפתור אותו עם מילים קטנות והסברים אנושיים.
הניצחון האמיתי שלנו על היטלר יהיה בכך שנעשה בדיוק הפוך ממה שהוא תכנן, וכמו שעשתה הסבתא היקרה שלך נוסיף חיים בעם ישראל. אם נחרבו קהילות משגשגות ומפעלי חסד נפלאים – נקים פה אחרים במקומם. אם איבדנו לומדי תורה ותלמידי חכמים עצומים – נתאמץ להצמיח אחרים תחתיהם. ואם שליש מהעם היהודי נכחד – כל אחד ידאג להיות מעכשיו יהודי פי שלושה.