שאלה: שלום רב. יש לי שכן חילוני, בחור צעיר בגיל שלי וקוראים לו רון. לפעמים יש לנו ויכוחים על עניני אמונה. בפעם האחרונה שדיברנו אמרתי לו שאדם שמאמין באלוקים בדרך כלל גם מתנהג בצורה יותר מוסרית ממי שלא. רון צחק ואמר שגם אם זה נכון עדיין המוסר של האתאיסט (=אדם שלא מאמין באלוקים) עדיף, כי הדתי מתנהג בצורה טובה וישרה רק בגלל שאלוקים החליט עבורו שכך נכון להתנהג, אבל אצל מי שלא מאמין זה בא מתוכו וזה הרבה יותר אמיתי. לא משהו שכפו עליו מבחוץ אלא שהוא בעצמו בחר בזה. לא ידעתי מה לענות על כך…
קובי
תשובה: שלום קובי.
קודם כל יפה לראות שאתאיסט בוחר להתנהג באופן מוסרי. זה לא מובן מאליו ואפילו קצת מפתיע. כי בעולם חומרני בו האדם אינו אלא אוסף מקרי של חלקיקים או לחילופין שימפנזה משוכלל – אין סיבה הגיונית לנהוג במוסריות וגם אין לכך משמעות. אם האדם אינו אלא גרגיר אבק השט בסתמיות במרחבי היקום – איזו משמעות יש למוסר, ליושר, לצדק?
ייתכן שהוא יחליט להתנהג בצורה מוסרית כדי שגם אחרים ינהגו כך כלפיו ואז החיים שלו יהיו בטוחים ונעימים יותר, אבל אז המוסר הופך להיות סתם אינטרס תועלתני שנועד לשרת את הצרכים שלו ולהבטיח את קיומו. כמובן שכאשר התנהגות לא מוסרית תשרת יותר את האינטרס שלו – המוסר עשוי להידחות הצידה.
נוסף לכך, קובי, יש למוסר האתאיסטי עוד חיסרון גדול – אין לו קנה מידה מוחלט שיגדיר מה מוסרי ומה לא. הרי גם היטלר ראה את עצמו כאדם מוסרי. בעיניו השמדת היהודים הייתה חיונית להצלת העולם ומעשה מוסרי מאין כמותו. אנחנו מתייחסים אליו בתיעוב. אך אי אפשר להתחמק מן השאלה: למה?! הייתי שואל את שכנך, רון: לפי מה אתה קובע שהערכים שאתה דוגל בהם טובים ומוסריים יותר משל אנשים אחרים? באיזו זכות אנחנו שופטים אנשים, אפילו סתם פושעים רק בגלל שמנקודת המבט שלנו הם התנהגו באופן לא מוסרי? אולי מבחינתם מה שעשו היה בסדר גמור, ולמה אנחנו מחליטים שהמוסר שלנו עדיף על שלהם? רק כי אנחנו חזקים יותר?
ועוד דבר, קובי, בוא ונשאל: כיצד אתאיסט אמור להכריע בדילמות מוסריות בחיים? האם רק על סמך תחושות הבטן שלו?
תאר לעצמך שאתה רופא המטפל בחולה סופני שסובל ייסורים קשים. הוא מתחנן בפניך שכאשר בלון החמצן שלו יסתיים – לא תחליף אותו באחר ותיתן לו למות בשקט. האם מעשה כזה הוא חסד או רצח? על סמך מה אתאיסט יודע שההכרעה שלו במקרה כזה היא הנכונה?
ולא צריך להגיע לסוף החיים כדי לפגוש דילמות מוסריות. מה אם אתה ניצב אחרון בתור לקופה ופתאום נפתחה קופה חדשה. אתה ממהר לגשת והנה אתה ראשון. כמה אנשים מאמצע התור טוענים שבאו לפניך ואתה חטפן. מי צודק?
ומה אם הילד של השכנים שבר את פנס מכוניתך והוריו מסרבים לשלם. הם צודקים או חייבים?
הייתי שמח לגלות כיצד אתאיסט מחליט מה לעשות בכל המקרים האלו ומנין הביטחון שקביעתו היא הנכונה?
כולנו מרגישים בתוכנו קול פנימי שאנו מכנים אותו המצפון. על פי התפיסה היהודית המצפון אינו סתם תחושה אנושית אלא קול ה' שמדבר מתוכנו. הד של הנשמה האלוקית הטהורה והישרה שהקב"ה שם בנו.
אך אי אפשר להסתפק בקול הזה ויש צורך בתורה שמגיעה משמים כדי לתרגם את השאיפה המוסרית המעורפלת להתנהגות מדויקת. התורה מלמדת את האדם את עקרונות המוסר האמיתיים וההלכה מדריכה אותו מהי ההתנהגות הנכונה והישרה בכל מקרה. כך הוא יכול להיות בטוח ורגוע שהדרך בה הוא צועד בחייו היא גם טובה וגם מוסרית.
