חיוכים מצילים

סיפור צעיר

הָאָסוֹן הַנּוֹרָא בְּמִירוֹן, שֶׁאֵרַע בַּשָּׁנָה שֶׁעָבְרָה, לֹא יָמוּשׁ כַּנִּרְאֶה מִזִּכְרוֹנֵנוּ לָעַד. הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לָקַח אֶת הַטּוֹבִים בְּיוֹתֵר אֵלָיו, הוּא רָצָה אוֹתָם קְרוֹבִים, וְגַם אִם אֵינֶנּוּ מְבִינִים אֶת מַה שֶּׁה' עוֹשֶֹה – אֲנַחְנוּ יוֹדְעִים שֶׁיֵּשׁ לְכָךְ סִבָּה טוֹבָה. וְאִם נִשְׁאַר לָנוּ מַשֶּׁהוּ לַעֲשֹוֹת כָּאן בָּעוֹלָם הַזֶּה, הוּא לִלְמֹד מִמַּעֲשֵׂיהֶם הַטּוֹבִים שֶׁל אוֹתָם קְדוֹשִׁים שֶׁעָלוּ בִּסְעָרָה הַשָׁמַיְמָה. הַסִּפּוּרִים עֲלֵיהֶם עָבְרוּ מִפֶּה לָאֹזֶן, וּמֵרֶגַע לְרֶגַע הִתְגַּלְּתָה הַתְּמוּנָה הַמַּדְהִימָה וְהַמְרַגֶּשֶׁת שֶׁל הַנְּשָׁמוֹת הַטְּהוֹרוֹת הָאֵלֶּה שֶׁהִסְתַּלְּקוּ מֵאִתָּנוּ בְּיוֹם הִלּוּלַת רַבִּי שִׁמְעוֹן בַּר יוֹחַאי. בּוֹאוּ וְנִתְבּוֹנֵן מְעַט עַל אֶחָד מִתּוֹךְ הַצַּדִּיקִים הָאֵלֶּה, וְנִלְמַד יְסוֹדוֹת חֲשׁוּבִים לַחַיִּים.

*

שְׁעַת בֹּקֶר מֻקְדֶּמֶת. הָרְחוֹבוֹת רֵיקִים מֵאָדָם, כִּמְעַט. רַק צִפֳּרֵי שִׁיר מִתְעוֹרְרוֹת בְּשָׁעָה כָּזֹאת לְזַמֵּר לְבוֹרֵא הָעוֹלָם עַל הַבְּרִיאָה הַיָּפָה. בֵּין הַבּוֹדְדִים הַפּוֹסְעִים בִּרְחוֹבָהּ שֶׁל עִיר בִּזְמַן שֶׁכָּזֶה הוּא רַבִּי יְהוּדָה. יְהוּדִי בַּעַל סֵבֶר פָּנִים נָעִים, עֲדִין נֶפֶשׁ, אֲצִיל מִדּוֹת. רוֹאִים זֹאת עַל פָּנָיו. פֵּאוֹתָיו הַמְסֻלְסָלוֹת יוֹרְדוֹת מִשְּׁנֵי צִדֵּי רֹאשׁוֹ, וְהוּא צוֹעֵד לְכִוּוּן תַּחֲנַת הָאוֹטוֹבּוּס הַסְּמוּכָה לְבֵיתוֹ.

זוֹ דַּרְכּוֹ מִזֶּה זְמַן רַב. יוֹם אַחֲרֵי יוֹם, בְּשָׁעָה חָמֵשׁ לִפְנוֹת בֹּקֶר, הוּא כְּבָר מוּכָן וּמְזֻמָּן לָצֵאת לַדֶּרֶךְ. חֹרֶף וְקַיִץ, קֹר וְחֹם, עֲיֵפוּת וְחֻלְשָׁה – שׁוּם דָּבָר לֹא מַצְלִיחַ לִמְנֹעַ מִמֶּנּוּ לִנְסֹעַ לְבֵית הַמִּדְרָשׁ שֶׁבּוֹ הוּא לוֹמֵד כְּאַבְרֵךְ כּוֹלֵל. שָׁם, בְּבֵית ה', יִלְמַד בְּמֶשֶׁךְ כָּל הַיּוֹם, עַד הַשָּׁעָה חָמֵשׁ אַחַר הַצָּהֳרַיִם, כִּמְעַט בְּלִי הַפְסָקָה.

בַּתַּחֲנָה הוּא מַמְתִּין וּמַבִּיט סְבִיבוֹ. לְצִדּוֹ עוֹמֵד שָׁם מִתַּחַת לַסְּכָכָה יְהוּדִי נוֹסָף. מַרְאֵהוּ מֵעִיד עָלָיו שֶׁמַּשֶּׁהוּ מֵעִיק עָלָיו. עֶצֶב שׁוֹכֵן בְּעֵינָיו. הַדָּבָר אֵינוֹ נֶעֱלָם מֵעֵינוֹ שֶׁל ר' יְהוּדָה, וְאֵינוֹ נִסְתָּר מִלִּבּוֹ הָרַחוּם וְהָאוֹהֵב כָּל אָדָם בַּאֲשֶׁר הוּא. כִּי זוֹ דַּרְכּוֹ מֵאָז וּמִקֶּדֶם, לְקָרֵב כָּל יְהוּדִי, לֶאֱהֹב כָּל יְהוּדִי, לְהַשְׁפִּיעַ עָלָיו שִֹמְחָה וְרֹגַע. וְזֶה בְּדִיּוּק מַה שֶּׁהוּא עוֹשֶֹה בְּאוֹתוֹ בֹּקֶר. פָּנָיו מוּרָמוֹת לְעֵבֶר הַיְּהוּדִי הַמְדֻכְדָּךְ, וּשְׂפָתָיו הַמְחַיְּכוֹת מְעַט מַשְׁפִּיעוֹת שִֹמְחָה. עֵינָיו הַמּוּאָרוֹת מַקְרִינוֹת אוֹר וְאֹשֶׁר עַל אוֹתוֹ יְהוּדִי, וְהוּא מֵשִׁיב לְר' יְהוּדָה חִיּוּךְ וְאִחוּל 'בֹּקֶר טוֹב' מְלַבֵּב.

מִן הָעֵבֶר הַשֵּׁנִי, בְּלִי שֶׁאִישׁ יוֹדֵעַ, עוֹמֵד לוֹ צָדוֹק וְלִבּוֹ שָׁבוּר. אַף אֶחָד אֵינוֹ מוּדָע לַמִּלְחָמָה שֶׁנִּהֵל עִם עַצְמוֹ רַק לִפְנֵי כַּחֲצִי שָׁעָה בְּעוֹדוֹ שׁוֹכֵב עַל מִטָּתוֹ. הָעֲבוֹדָה קָשָׁה לוֹ, יוֹתֵר מִדַּי קָשָׁה. נִמְאָס לוֹ לַעֲבֹד בָּהּ. בְּלִבּוֹ הִתְחוֹלְלָה סְעָרָה. קוֹל פְּנִימִי לָחַשׁ לוֹ שֶׁיַּמְשִׁיךְ לִישֹׁן, שֶׁיִּשְׁכַּח מִכָּל הָעֲבוֹדָה וְיִתְיָאֵשׁ. אֲבָל הַקּוֹל הַבָּרִיא אָמַר לוֹ שֶׁעָלָיו לְהִתְעוֹדֵד, לְהִתְחַזֵּק, לְהִתְגַּבֵּר. וְזֶה מַה שֶּׁהוּא עָשָֹה.

אֲבָל עַכְשָׁו, כְּשֶׁהוּא בְּתַחֲנַת הָאוֹטוֹבּוּס, שׁוּב מַגִּיעִים הַקּוֹלוֹת הַפְּנִימִיִּים וּמְשַׁכְנְעִים אוֹתוֹ לַחֲזֹר לְבֵיתוֹ. הָעֲבוֹדָה מְפָרֶכֶת, הִיא לְמַעְלָה מִכֹּחוֹתֶיךָ, שֶׁמִּישֶׁהוּ אַחֵר יְפַרְנֵס אֶת הַמִּשְׁפָּחָה, לָמָּה כָּל הָעֹל צָרִיךְ לִפֹּל עַל הַכְּתֵפַיִם שֶׁלְּךָ – כָּאֵלֶּה הָיוּ הָאֲמִירוֹת שֶׁהִשְׁמִיעַ לוֹ לִבּוֹ. וְצָדוֹק כִּמְעַט שֶׁהִשְׁתַּכְנַע מֵהֶן. אֶלָּא שֶׁאָז הוֹפִיעַ בַּתַּחֲנָה הָאַבְרֵךְ הֶחָבִיב הַזֶּה, וְזָרַק לוֹ כַּמָּה מִלִּים טוֹבוֹת, שֶׁל עִדּוּד, שֶׁל אַהֲבָה, וְהוּא קִבֵּל כֹּחוֹת חֲדָשִׁים.

בַּהֶמְשֵׁךְ מְקַבֵּל ר' יְהוּדָה טֶלֶפוֹן מִבָּחוּר יְשִׁיבָה, שֶׁאוֹתוֹ הִכִּיר וְעִמּוֹ הָיָה מְיֻדָּד. "אֲנִי רוֹצֶה מְאֹד לִנְסֹעַ לְמִירוֹן בְּל"ג בָּעֹמֶר", אוֹמֵר לוֹ הַבָּחוּר. "אֲבָל בַּיְשִׁיבָה שֶׁבָּהּ אֲנִי לוֹמֵד הָרַבָּנִים אָסְרוּ עָלֵינוּ לַעֲשֹוֹת אֶת זֶה מֵהַסִּבּוֹת שֶׁלָּהֶם. הֵם אֲפִלּוּ אָמְרוּ לִי בִּמְפֹרָשׁ שֶׁאִם אֶסַּע לְקֶבֶר רַבִּי שִׁמְעוֹן בַּר יוֹחַאי בְּלַ"ג בָּעֹמֶר – יְסַלְּקוּ אוֹתִי מֵהַיְשִׁיבָה. אֲבָל אֲנִי", הוּא סִיֵּם וְאָמַר, "מִתְכַּוֵּן בְּכָל זֹאת לִנְסֹעַ. אֲנִי לֹא יָכוֹל בְּלִי לְבַקֵּר אֵצֶל רַשְׁבִּ"י".

ר' יְהוּדָה שׁוֹמֵעַ אֶת הַבָּחוּר, וְלִבּוֹ הָרַחוּם מַתְחִיל לַעֲבֹד בְּמֶרֶץ. הוּא לֹא יִתֵּן יָד  שֶׁהַבָּחוּר יִזָּרֵק מֵהַיְשִׁיבָה. אֲבָל מָה כֵּן? הוּא נֶחֱלַץ לְעֶזְרָה מִיָּד. "הָרַב שֶׁלְּךָ אֵינוֹ מַרְשֶׁה לְךָ לִנְסֹעַ לְמִירוֹן בְּלַ"ג בָּעֹמֶר מִפְּנֵי שֶׁשּׂוֹרֵר שָׁם בָּלָגָן גָּדוֹל. אָז יֵשׁ לִי רַעְיוֹן – בּוֹא וְנִסַּע בְּיַחַד יוֹם אַחֲרֵי לַ"ג בָּעֹמֶר", הוּא מַצִּיעַ לַבָּחוּר. "אַל תִּדְאַג, אַתָּה תַּרְגִּישׁ כְּמוֹ בְּיוֹם הַהִלּוּלָא", מַבְטִיחַ לוֹ ר' יְהוּדָה.

הַבָּחוּר מִשְׁתַּכְנֵעַ. וְאָכֵן, יוֹם לְאַחַר לַ"ג בָּעֹמֶר שֹוֹכֵר ר' יְהוּדָה רֶכֶב בְּכֶסֶף מָלֵא, וְלוֹקֵחַ עִמּוֹ לִנְסִיעָה לְמִירוֹן אֶת יְדִידוֹ הַבָּחוּר. כָּל הַדֶּרֶךְ הוּא מִתְאַמֵּץ לְשַֹמֵּחַ אוֹתוֹ בְּכָל דֶּרֶךְ, לְהַכְנִיס אוֹתוֹ לַאֲוִירַת מִירוֹן. הוּא מַדְלִיק לוֹ מוּזִיקָה שְׂמֵחָה, וּמְדַבֵּר עִמּוֹ עַל גְּדֻלָּתוֹ שֶׁל רַבִּי שִׁמְעוֹן בַּר יוֹחַאי. הֵם מַגִּיעִים לְמִירוֹן, וְשָׁם מַצְבִּיעַ ר' יְהוּדָה עַל הַמָּקוֹם שֶׁבּוֹ מֻדְלֶקֶת הַמְּדוּרָה וְאוֹמֵר: "הִנֵּה, תִּרְאֶה, כָּאן בְּדִיּוּק עָמַד הָאַדְמוֹ"ר וְהִדְלִיק אֶתְמוֹל אֶת הַמְּדוּרָה! עַכְשָׁו אַתָּה יָכוֹל לְהַדְלִיק בְּעַצְמְךָ אוֹתוֹ מָקוֹם, מִפְּנֵי שֶׁכָּעֵת אֵין צְפִיפוּת. עַכְשָׁו אַתָּה הָאַדְמוֹ"ר! אֵיזוֹ זְכוּת יֵשׁ לְךָ!"

 

הַשְּׁנַיִם הָאֵלֶּה, צָדוֹק (שֵׁם בָּדוּי) וְהַבָּחוּר, הִגִּיעוּ לְבֵית הָאֲבֵלִים שֶׁיָּשְׁבוּ שִׁבְעָה עַל הַצַּדִּיק רַבִּי יְהוּדָה לֵיבּ רוּבִּין זַצַ"ל. שְׁנֵיהֶם נִדְהֲמוּ לְגַלּוֹת אוֹתוֹ בֵּין הַהֲרוּגִים. "הוּא הִצִּיל אוֹתִי בְּלִי לְהַכִּיר אוֹתִי", אָמַר צָדוֹק. "בְּמִלָּה טוֹבָה, בְּחִיּוּךְ, בְּעִדּוּד בַּמָּקוֹם שֶׁבּוֹ הָיִיתִי צָרִיךְ". וְגַם הַבָּחוּר אָמַר דְּבָרִים דּוֹמִים. "הוּא הִצִּיל אוֹתִי. עַל אַף שֶׁבְּלַ"ג בָּעֹמֶר הוּא כְּבָר הָיָה בְּמִירוֹן, הוּא טָרַח וְנָסַע אִתִּי שׁוּב לְמָחֳרָת, וְעָשָֹה הַכֹּל כְּדֵי שֶׁאֶשְֹמַח".

מעונין להצטרף להפצת עלון 'שלום לעם'?

אולי יעניין אותך גם

סיפור צעיר

הנצחון האמיתי

סיפור צעיר

מתנת אמת

סיפור צעיר

גנב בחדר אחר

סיפור צעיר

רק נקודה

סיפור צעיר

נאמנות

להנצחה או הקדשה בעלון 'שלום לעם'