טלפון חכם (ב')

כמחנך כיתה הייתי בלא מעט אירועים שונים. פעמים רבות ראיתי איך במרכז האולם עומד הסבא, האבא או אפילו החתן עצמו, אבל בשולחנות שמסביב כמעט ואין מי ששם לב אליהם. כולם שקועים עמוק בתוך הסמארטפון והם אפילו לא מרגישים שהם מפסידים את החוויה שבאירוע כי למרבה האירוניה הם עסוקים בלהיות בפלאפון במקום להיות שם באמת. עד כמה אנחנו מתפתים להידבק למסך ומה המחיר של זה עבורנו? בואו נצלול קצת לתוך המספרים אשר מתבססים על סקרים ומחקרים שונים:

היקף השימוש בסמארטפון בזמנים 'לא מותאמים':

71% מבעלי הטלפונים החכמים מציצים בו במהלך חצי השעה הראשונה של הבוקר.

55% מבעלי הסמארטפון מציצים בו במהלך ארוחת הערב.

65% מבעלי הטלפונים החכמים משתמשים בהם במיטה לפני השינה.

45% מבעלי הסמארטפון מציצים במכשיר במידה והם מתעוררים באמצע הלילה – ולא, לא רק כדי לראות מה השעה.

73% מבעלי הטלפונים החכמים קוראים הודעות במהלך אירועים חברתיים שונים, 64% אף שולחים הודעות בעצמם ללא המתנה לסוף האירוע.

57% מבעלי הסמארטפון מעידים על עצמם כי אם ישכחו את המכשיר בבית – יחזרו לקחת אותו.

מה זה אומר עלינו?

מתברר שאנחנו נוטים להשתמש בפלאפונים הרבה יותר מדי. כלומר, אנחנו כבר מזמן לא במצב שבו אחת לכמה זמן אנו מתעדכנים במכשיר לראות מה חדש והאם קבלנו הודעה כלשהי, אלא אנחנו מרגישים צורך להיות 'מחוברים' כל הזמן. 'בשכבך ובקומך'. לוודא שלא פספסנו משהו.

אנשים מפתחים תלות במכשיר, נבהלים כשהוא לא עליהם ו'חייבים' להציץ בהודעה ברגע בו היא התקבלה. אפילו בזמנים הניטראליים הפלאפון הופך להיות 'מקום מקלט' ואנשים מציצים בו כשהם עולים במעלית, עומדים בתור או מחכים בבית הכנסת שיגיע העשירי.

אז מה אפשר לעשות?

אם אתה קורא שורות אלו וממלמל לעצמך 'נכון, זה ממש ככה', כנראה שגם אתה נמנה על מרבית בעלי הסמארטפון אשר משתמשים בו הרבה יותר מכפי שהיו רוצים. על מנת להוריד את החיבור התמידי לכל מה שקורה וכדי לתת לעצמנו זמן מרגוע ללא הפרעות ויותר זמן של יחס ושהייה משותפת באמת עם משפחתנו וחברינו מומלץ לעשות כמה צעדים אשר ישפרו את מצבנו בצורה משמעותית:

זמנים 'נקיים ממסכים':

בראש ובראשונה לנסות לייצר זמנים ללא פלאפון. לדוגמה, לקבוע כי בארוחת הערב המכשיר נשאר רחוק. ארוחה משפחתית ללא מסכים היא דבר מבורך וחשוב – הן במישור הגיבוש המשפחתי והן מבחינת העלאת רמת האושר האישי של בני המשפחה, והדבר הזה הוכח מחקרית (!) – ולצערנו הדבר נעשה יותר ויותר נדיר. כך גם במפגש עם חברים. להגיד לפעמים: 'בואו נשאיר היום את הפלאפון בכיס', או להעיר לחבר שיותר מדי מציץ במסך ולהגיד לו בעדינות: 'אחי, בוא תהיה איתנו'.

שיעורים ללא פלאפון:

חלק גדול מבתי הספר ומוסדות הלימוד אינם מתירים הבאת פלאפונים לבתי הספר בשום אופן, אבל מנגד ישנם בתי ספר רבים שבהם מותר להביא פלאפונים, אבל ישנה בעיה של שימוש בפלאפון בזמן שיעורים. חלקם מצאו פתרונות יצירתיים כמו איסוף הפלאפונים בזמני השיעורים, אבל במקומות בהם האחריות היא על התלמיד – שוב ישנו ה'צורך' התמידי להציץ כל כמה דקות במכשיר ולכן מומלץ לשים אותו על 'מצב טיסה' או לכבות אותו לחלוטין!

שינה ללא פלאפון:

בלילה, מומלץ להשאיר את הפלאפון בחדר אחר ולשים ליד המיטה שעון מעורר אמיתי. כן, כן – כזה שכל מה שהוא עושה זה להראות מה השעה ולצפצף בזמן הנכון. מדהים כמה שפעולה כזו פשוטה יכולה לשפר את רמת החיים. מניסיון אישי, אני רק יכול לאחל לכם, בהצלחה!

להרחבת המבט

עצם השימוש בפלאפון ככלי לקשר חברתי צריך להילקח בעירבון מוגבל. בסופו של דבר, אין תחליף לקשר אנושי בלתי אמצעי. שיחה פנים אל פנים משמעותית הרבה – הרבה יותר מאשר התכתבות כזאת או אחרת ואין ספק שלמידה ממורה או מדריך, משמעותית הרבה יותר מאשר למידה מסרטון או דרך לימוד מרחוק. אז קדימה, סיגרו את העלון ולכו להיפגש עם חברים…