אֵלִי – – – אִם רַק הֱיִיתֶם מַכִּירִים כָּמוֹנִי אֶת אֵלִי! אֵלִי הוּא חֲבֵרִי הַטּוֹב בְּיוֹתֵר. לְכָל אֶחָד יֵשׁ הַרְבֵּה חֲבֵרִים, אוֹ לְפָחוֹת חָבֵר טוֹב אֶחָד, אֲנִי מְשֻׁכְנָע בְּכָךְ, אֲבָל אֲנִי וְאֵלִי – זֶה סִפּוּר אָרֹךְ.
הַכֹּל הֵחֵל כְּשֶׁהַמִּשְׁפָּחָה שֶׁל אֵלִי עָבְרָה דִּירָה לְהוֹד הַשָּׁרוֹן, הָעִיר שֶׁאֲנִי גָּר בָּהּ, וְאִמָּא שֶׁל אֵלִי חִפְּשָׂה מְעוֹן יוֹם וּמָצְאָה אֶחָד כָּזֶה, אַךְ בַּיּוֹם הַמְּיֹעָד הִיא הִתְבַּלְבְּלָה בַּכְּתֹבֶת וּבִמְקוֹם לְהַגִּיעַ לַמָּעוֹן שֶׁהִיא רָשְׁמָה אֶת אֵלִי שֶׁלָּהּ אֵלָיו, הִיא הִגִּיעָה לַמָּעוֹן שֶׁלִּי.
בְּגַן חוֹבָה כְּבָר יָכֹלְנוּ לְסַפֵּר עַל הַקֶּשֶׁר שֶׁלָּנוּ שֶׁהֵחֵל לְהִבָּנוֹת. בְּבֵית הַסֵּפֶר כְּבָר הָיִינוּ חֲבֵרִים מַמָּשׁ טוֹבִים. צֶמֶד חֶמֶד. אֲבָל הַיּוֹם אֲנִי רוֹצֶה לְסַפֵּר לָכֶם עַל שִׁנּוּי מְסֻיָּם שֶׁקָּרָה בַּקֶּשֶׁר שֶׁלָּנוּ, שִׁנּוּי לְטוֹבָה, הוּא רַק חִזֵּק אֶת הַקֶּשֶׁר בֵּינֵינוּ, וּמִי יוֹדֵעַ? אוּלַי הוּא יְחַזֵּק קִשְׁרֵי חֲבֵרוּת גַּם בֵּינֵיכֶם…
עֲדַיִן לֹא הִצַּגְתִּי אֶת עַצְמִי: שְׁמִי מָרְדְּכַי, אֲנִי אוֹהֵב לְשַׂחֵק בְּיוֹיוֹ, לִפְתֹּר לִפְעָמִים קֻבִּיָּה הוּנְגָּרִית, לִקְרֹא סְפָרִים וְגַם קְצָת כַּדּוּרֶגֶל. גַּם אֵלִי אוֹהֵב חֵלֶק מֵהַדְּבָרִים שֶׁצִּיַּנְתִּי, לֹא הַכֹּל, בְּכָל זֹאת אֲנַחְנוּ קְצָת שׁוֹנִים, אֲבָל עֲדַיִן אֲנַחְנוּ יְכוֹלִים בִּזְמַנֵּי הַפְּנַאי לָדוּן עַל סְפָרִים שֶׁקָּרָאנוּ, לְנַסּוֹת טְרִיקִים בְּיוֹיוֹ, לְהִתְאַמֵּן אַחַר הַצָּהֳרַיִם בְּמִגְרַשׁ הַכַּדּוּרֶגֶל הַשְּׁכוּנָתִי וּלְהִשְׁתַּפֵּר בְּכַדּוּרֶגֶל.
"אַתָּה חַיָּב לִבְעֹט יָשָׁר, כִּי אִם לֹא תִּבְעַט יָשָׁר, הַכַּדּוּר יִסְטֶה מִמַּסְלוּלוֹ, וְלֹא יִהְיֶה גּוֹל!" אֵלִי צָעַק לְעֶבְרִי מֵהַקָּצֶה הַשֵּׁנִי, "בְּסֵדֶר, אֲנִי אֶשְׁתַּדֵּל לְכַוֵּן", צָעַקְתִּי לוֹ בַּחֲזָרָה. אַךְ לַמְרוֹת שֶׁהִשְׁתַּדַּלְתִּי לְכַוֵּן, הַכַּדּוּר הִתְקַדֵּם יָשָׁר אַךְ אָז הִתְגַּלְגֵּל לְכִוּוּן שְׂמֹאל בְּחַדּוּת.
"מָה יִהְיֶה אִתְּךָ?" אֵלִי הֵרִים אֶת הַכַּדּוּר וְהִתְקַדֵּם אֵלַי מִתְנַשֵּׁף, "אַתָּה שַׂחְקָן גָּרוּעַ, אַתָּה חַיָּב לְהִשְׁתַּפֵּר", טָמַנְתִּי אֶת רֹאשִׁי בַּקַּרְקַע וְאָמַרְתִּי בְּשֶׁקֶט, "אַתָּה צוֹדֵק", וְהוּא בֶּאֱמֶת צָדַק, אִם אֲנִי אַמְשִׁיךְ לְשַׂחֵק כָּךְ, הַקְּבוּצָה שֶׁבָּהּ אֲנִי מְשַׂחֵק בְּבֵית הַסֵּפֶר תַּפְסִיד בִּגְלָלִי בְּכָל מִשְׂחָק שֶׁנְּשַׂחֵק. "בּוֹא נְנַסֶּה שׁוּב", הוּא הִצִּיעַ לִי וְהִנִּיחַ אֶת הַכַּדּוּר עַל הַדֶּשֶׁא.
זֶה לֹא הָיָה מַשֶּׁהוּ. זוֹ הָיְתָה בְּעִיטָה גְּרוּעָה. הֶחְלַטְנוּ כְּבָר לָלֶכֶת לַבַּיִת וּלְהַמְשִׁיךְ בְּיוֹם אַחֵר.
לְמָחֳרָת שׂוֹחַחְנוּ עַל סֵפֶר הַמֶּתַח הָאַחֲרוֹן שֶׁקָּרָאנוּ. "הוּא לֹא הָיָה צָרִיךְ לִשְׁלֹף אֶת הָאֶקְדָּח", חָלַקְתִּי עַל דַּעְתּוֹ שֶׁל אֹהַד, גִּבּוֹר הַסֵּפֶר 'אֹהַד הַסּוֹכֵן', "הוּא הָיָה יָכוֹל לַעֲשׂוֹת אֶת 'גִּלְגּוּל הַקֶּסֶם' שֶׁלּוֹ וּלְהִנָּצֵל". "מָה פִּתְאוֹם? זֶה בִּכְלָל לֹא הֶגְיוֹנִי", קָטַע אוֹתִי אֵלִי וְהָרַס לִי קְצָת אֶת הַהִתְרַגְּשׁוּת וְהַהִתְלַהֲבוּת, "אֵין דָּבָר כָּזֶה 'גִּלְגּוּל קֶסֶם', זוֹ סְתָם הַמְצָאָה שֶׁל הַסּוֹפֵר'", "אָה, נָכוֹן", מִהַרְתִּי לְהַסְכִּים.
אֲבָל לֹא מַמָּשׁ הִרְגַּשְׁתִּי בְּנוֹחַ. הֶחְלַטְתִּי לְשַׁתֵּף אֶת אַבָּא שֶׁלִּי בְּעַרְבּוֹ שֶׁל יוֹם. אָבִי הוּא אָדָם חָכָם, וְהוּא בָּטוּחַ יֵדַע מָה לוֹמַר לִי. "אֲנִי לֹא יוֹדֵעַ מָה לַעֲשׂוֹת", שִׁתַּפְתִּי אֶת אָבִי בִּלְבָטַי, "מִצַּד אֶחָד אֲנִי וְאֵלִי חֲבֵרִים מַמָּשׁ טוֹבִים, אֲנַחְנוּ גַּם יוֹדְעִים לֵהָנוֹת בְּיַחַד". "זֶה נָכוֹן", אַבָּא שֶׁלִּי חִיֵּךְ.
"אֲבָל מִצַּד שֵׁנִי, אֲנִי מַרְגִּישׁ שֶׁאֵלִי פּוֹסֵל מִיָּד כָּל דָּבָר שֶׁאֲנִי אוֹמֵר אוֹ עוֹשֶׂה, וְזֶה קְצָת לֹא נָעִים".
"אֲנִי מֵבִין אוֹתְךָ", אַבָּא אָמַר לִי לְאַחַר כַּמָּה שְׁנִיּוֹת אֲרֻכּוֹת שֶׁל שֶׁקֶט. "תַּגִּיד", הוּא פָּנָה אֵלַי, "חָשַׁבְתָּ אוּלַי לוֹמַר אֶת זֶה לְאֵלִי?" הֻפְתַּעְתִּי. "לֹא. לֹא חָשַׁבְתִּי עַל זֶה, אוּלַי אֵלַי יִפָּגַע?" אָמַרְתִּי, "וְאוּלַי לֹא? אִם תֹּאמַר לוֹ בְּצוּרָה מְכֻבֶּדֶת וּמִתְחַשֶּׁבֶת אֶת מָה שֶׁאַתָּה מַרְגִּישׁ, אֲנִי חוֹשֵׁב שֶׁהוּא יָבִין וִיכַבֵּד אוֹתְךָ עַל זֶה". "תּוֹדָה אַבָּא", אָמַרְתִּי וְחִבַּקְתִּי אֶת אַבָּא שֶׁלִּי. בְּלִי נֶדֶר מָחָר בַּבֹּקֶר אֲנִי אוֹמֵר לְאֵלִי אֶת אֲשֶׁר עַל לִבִּי.
"אֲנִי מַמָּשׁ מִצְטַעֵר, לֹא שַׂמְתִּי לֵב בִּכְלָל אֵיךְ זֶה מַרְגִּישׁ מֵהַצַּד שֶׁלְּךָ", אֵלִי מִהֵר לְהִתְנַצֵּל בְּפָנַי לְאַחַר שֶׁאָזַרְתִּי אֹמֶץ וּבִקַּשְׁתִּי לְסַפֵּר לוֹ כַּמָּה דְּבָרִים שֶׁאֲנִי מַרְגִּישׁ, "אֲנִי בֶּאֱמֶת צָרִיךְ יוֹתֵר לְהִשְׁתַּפֵּר בְּזֶה וְלֹא רַק לְבַקֵּר אוֹתְךָ עַל כָּל דָּבָר שֶׁאַתָּה אוֹמֵר", הוּא הִנִּיחַ יָד עַל לִבּוֹ, וּבְתוֹךְ לִבִּי הִרְגַּשְׁתִּי הֲקַלָּה, "חָבֵר טוֹב הוּא לֹא רַק מִישֶׁהוּ שֶׁעוֹזֵר לְהִשְׁתַּפֵּר, הוּא גַּם נוֹתֵן מִלָּה טוֹבָה כְּשֶׁצָּרִיךְ".