אבישי תמיד היה ידוע כמישהו יצירתי שאוהב להפתיע. השנה החליט אבישי שנמאס לו מדפנות העץ ובפרט לאור העובדה שהם נשארו בחוץ וירד עליהם גשם והוא החליט לעשות סוכה מדפנות המתנפחים להשכרה שהיו בעסק שלו. הוא העמיד ארבעה מתנפחים כארבעה דפנות, שם עליהם קורות במבוק והקים סוכה שעשויה מדפנות המתנפחים. באחד הימים כאשר ישב אבישי לאכול בסוכה, אירע קצר חשמלי בכל האזור והאוויר החל לצאת מהמתנפחים. הדפנות החלו לקרוס אבל אבישי רצה להספיק ולאכול עוד לפני שהסכך קורס לו על הראש. האם אבישי יכול לאכול בסוכה בדקות הספורות שנשארו לו עד שהסכך יקרוס? או שנאמר מלכתחילה שהסוכה היצירתית הזאת לא נחשבת כ'סוכה העשויה לשבעה' והוא לא יוצא בה ידי חובה. מה דעתכם?
מעיינים בספרים ולומדים לפסוק הלכה או משפט: שולחן ערוך 'אורח חיים' סימן תרכ"ט סעיף י"ב בדין: 'סכך שעשוי להתייבש' והאם דפנות דומות לסכך.
תשובה לשאלה "למכור מחדש" (שאלה מס' 656)
תקציר השאלה השבועית: באחד הימים הגיע אפרים אחד מהמתפללים בבית הכנסת 'שלום לעם' לגבאי והציע לו הצעה מעניינת: "אני רוצה לזכות בספר של 'כל נדרי' וברכת 'שהחיינו' ביום הכיפורים, כל שנה עושים מכירה – אני יתרום את המזגנים בעלות של עשרים אלף שקלים ובתמורה אתה נותן לי את 'כל נדרי' בתפילת ערבית של כיפור" הגבאי עשה חשבון קצר והגיע למסקנה שאין סיכוי שמישהו ישלם עבור 'כל נדרי' למעלה מעשרת אלפים שקלים והסכים לעסקה. אלא שבאותה שנה הגיעו כמה עשירים שביקשו לקנות את 'כל נדרי'. כשהגבאי סירב לתת מכיוון שאפרים קנה כבר את 'כל נדרי' בעשרים אלף שקלים, הם טענו: "אין דבר כזה, צריך לעשות מכרז וחוץ מזה אנחנו מוכנים לשלם יותר מעשרים אלף שקלים על 'כל נדרי' לכן אתה צריך למכור מחדש!" הגבאי לא ידע מה לעשות. מה לדעתכם פסק לו הרב?
תשובה בקצרה: אם המנהג בבית הכנסת, שההחלטות מתקבלות כפי שמחליט הגבאי אז הוא עשה כהוגן והם לא יכולים להכריח אותו לפתוח מחדש את המכרז ל'כל נדרי'.
תשובה בהרחבה: מצאנו בהלכה מושג שנקרא ז' טובי העיר שהם שבעה נבחרי ציבור שנבחרו על ידי הקהל כדי להחליט בעייני העיר, הואיל ואי אפשר לכנס את הקהל עבור כל החלטה שצריך לקבל אז החלטת ז' טובי העיר נחשבת כהחלטת כל בני העיר ואף אדם אינו יכול לעבור על החלטתם, למרות שאמנם צריך שכל מאודם יהיה לשם שמיים ולטובת הקהל. (שולחן ערוך 'אורח חיים' סימן קנ"ג סעיפים ו', ז')
והסכימו הפוסקים שכל רב או גבאי בית כנסת שהתמנו על פי הקהל, יש להם רשות להחליט בענייני הציבור ונחשבים ממש כז' טובי העיר והחלטתם תקפה, כאילו החליטו ביחד כל הקהל. אבל בתנאי, שניתנה להם סמכות בעניינים האלה להחליט בכל ענייני בית הכנסת ובסמכותו להחליט ככל העולה על רוחו לפי מה שנראה לו לטובת הקהל ובית הכנסת.
במקרה שלנו
כיוון שהגבאי החליט לפי מה שנראה לו לטובת בית הכנסת, המתפללים אינם יכולים להכריח אותו לפתוח מחדש את המכירה של 'כל נדרי' והמכירה עדיין בתוקף.
