שאלה: שלום הרב. אני אוהב מאד תנ"ך, ואחד הספרים שאני הכי מתחבר אליהם הוא מגילת רות שקוראים בחג השבועות. הסיפור על הנערה המואבייה שבוחרת לעזוב את מולדתה, להתגייר ולהצטרף לעם ישראל, הוא ממש מרגש. משמח לראות את הסוף הטוב איך היא מתחתנת עם בועז והנין שלה הוא דוד מלך ישראל. אבל כשאני חושב על מה שהיא עשתה, אני לא מספיק מבין: איך בדיוק זה עובד כשמתגיירים? עושים 'קסם' ופתאום הבנאדם מקבל נשמה של יהודי? האם אפשר אותו דבר הפוך – שיהודי שיחליט שהוא רוצה להיות גוי ו'יתגייר' לצד השני כך ויהפוך להיות נוצרי או מוסלמי, למשל?
נדב
תשובה: שלום נדב.
קסמים יש רק באגדות. בעולם האמיתי לא ניתן להפוך מהות של דבר. דג אינו יכול להפוך לציפור, וגוי אינו יכול להיעשות יהודי (וגם לא להפך, כמובן).
מהו אם כן תהליך של גיור?
חכמינו מסבירים שזהו בעצם תהליך של בירור שמגלה לנו שהאיש הזה, שכל כך רוצה להצטרף לעם ישראל, אומנם נולד למשפחה של גויים אבל יש בתוכו נשמה יהודית. זו הסיבה שכאשר גוי בא ומבקש להתגייר לא אומרים לו מייד: "בשמחה, התקבלת למועדון", כמו שמקובל בדתות אחרות שמנסות לצרף לשורותיהן אנשים רבים ככל האפשר. ביהדות זה אחרת: מסבירים לו כמה קשה להיות יהודי ומה זה דורש מהאדם. מספרים לו עד כמה היהודים שנואים ונרדפים בעולם. אם אחרי הכול הוא עדיין מתעקש שהוא בוחר ללכת אחרי אלוקי ישראל ולהיות בן לעם היהודי והוא מוכן לקבל על עצמו את עול המצוות – מקבלים אותו כי מתברר שבתוך הגוף הזה הייתה מלכתחילה נשמה יהודייה.
זה בדיוק הסיפור של נעמי ששתי כלותיה מלוות אותה לארץ ישראל. היא מנסה לשכנע אותן לוותר ולחזור, וערפה אכן מפנה לה עורף וחוזרת. כשמתברר שרות, למרות כל ניסיונות השכנוע, דבקה בה – "ותרא כי מתאמצת היא ותחדל לדבר אליה" (רות א', י"ח). בהמשך מסופר שרות המואבייה "שבה משדה מואב" (ב', ו'). "שבה" פירושו חוזרת. אף שפיזית מעולם לא הייתה בארץ ישראל, בעצם היא שבה אליה, חוזרת הביתה. חז"ל אומרים שרבי עקיבא ורבי מאיר היו צאצאים של גרים, ושמעיה ואבטליון היו בעצמם גרים ונעשו תלמידי חכמים גדולים.
אחד הגרים המפורסמים ביותר בהיסטוריה גם שילם בחייו על הצעד שעשה. שמו היה ולנטין פוטוצקי, והוא נולד למשפחת אצולה נוצרית פולנית. בעת לימודיו באוניברסיטה בפריז התוודע ליהדות והחליט להתגייר. הוא קיבל את השם החדש – 'אברהם בן אברהם'. באותם הימים היה עונש מוות למי שממיר את דתו מנצרות ליהדות, וכאשר הכנסייה גילתה את מעשהו הוא נאסר ועונה ונידון למוות בשרפה. בז' בסיוון, יום טוב שני של שבועות, הוא עלה על המוקד בקריאת "שמע ישראל". קברו נמצא עד היום בעיר וילנא.
התורה מעריכה מאוד את המאמץ שאדם עשה כדי לעזוב את ארצו ומולדתו וללכת ולהידבק בעם ישראל, והיא מצווה גם עלינו להוקיר ולהעריך זאת. לעומת פעם אחת בלבד שכתוב "ואהבת לרעך כמוך" (ויקרא י"ט, י"ח), התורה מצווה 36 פעמים (!) על אהבת הגר, וכתוב על הקב"ה בעצמו שהוא "אוהב גר" (דברים י', י"ח).
אחד הדברים שניתן לעשות כמשפחה זה לאמץ גר או גיורת שעוברים תהליך של גיור וזקוקים למשפחה שומרת מצוות שתלווה אותם והם יוכלו לבוא ולהתארח ולראות איך נראה שולחן שבת ומה האווירה במשפחה יהודית. מה אתה אומר, אולי תציע להוריך את הרעיון?
