שאלה: שלום הרב. פעם אחת ולתמיד אני חייב להבין: מה בדיוק קיבלנו בהר סיני? את לוחות הברית עם עשרת הדיברות? את כל התורה והמצוות? גם את התורה שבעל פה?
פעם מישהו אמר לי שהתורה שבעל פה זו בעצם המצאה של חכמים שנתנו הסברים איך לדעתם צריך להבין את התורה שבכתב. זה נכון?
בקיצור, אני אשמח לקצת סדר בבלגן.
צחי.
תשובה: שלום צחי.
לפני 3,333 שנים זכה עם ישראל כולו להתגלות ישירה של אלוקים בהר-סיני. במעמד הזה הם שמעו מפי ה' את עשרת הדיברות ולאחר מכן עלה משה אל הר סיני לארבעים יום וחזר אל עם ישראל עם לוחות הברית עליהם כתובות עשרת הדיברות.
מה עוד קיבל עם ישראל בהר סיני?
התורה בעצמה אומרת: "אֵלֶּה הַחֻקִּים וְהַמִּשְׁפָּטִים וְהַתּוֹרות אֲשֶׁר נָתַן ה' בֵּינוֹ וּבֵין בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בְּהַר סִינַי" (ויקרא כ"ו, מ"ו). מה כלול ברשימה הזו?
'משפטים' – אלו מצוות שניתן להבין בשכל את ההיגיון שבהן. למשל: כיבוד הורים או צדקה.
'חוקים' – אלו מצוות שקשה לנו יותר להבין אותן ואנו מקיימים אותן פשוט כי ה' ציווה. למשל: שעטנז.
'תורות', בלשון רבים – אחת תורה שבכתב ואחת תורה שבעל פה.
התורה שבכתב הם חמשת חומשי תורה שכולנו מכירים.
התורה שבעל פה כוללת בתוכה שני דברים מרכזיים:
א. הסבר של תרי"ג המצוות שמופיעות בתורה שבכתב. זהו דבר חיוני כי ללא ההסבר הזה לא ניתן כלל לקיים את מצוות התורה.
למשל: התורה שבכתב מצווה לשמור שבת ומטילה עונש על מי שיעשה בה מלאכה. רק דבר אחד לא ברור: מה נקרא 'מלאכה'? האם דבר שמקבלים עליו כסף? דבר שדורש מאמץ? דבר שמצריך מומחיות מיוחדת? האם להכין סלט מותר בשבת? ולקטוף תפוח מהעץ? כל זה לא ברור. חייבת להיות מערכת נפרדת שמסבירה במדויק כיצד מקיימים את שמירת השבת, והיא נמסרה לנו בעל פה.
ב. יש חלק נוסף של התורה שבעל-פה ובו הקב"ה נתן לחכמי ישראל את הזכות להיות שותפים איתו. להשתמש במידות שהתורה נדרשת בהן וללמוד בעצמם דברים נוספים ממה שכתוב. נוסף לכך הם רשאים לקבוע גזירות ותקנות בהתאם לצורך. כמובן שלא מדובר בלהמציא מצוות חדשות, כי על כך אומרת התורה "בל תוסיף" (דברים י"ג, א'). מדובר בלהגן על המצוות הקיימות כמו שהתורה בעצמה אומרת "ושמרתם את משמרתי" (ויקרא י"ח, ל') – ודרשו חז"ל: עשו משמרת למשמרתי (יבמות כ"א, א'). וכמו שבתחומים אחרים בחיים דבר יקר ערך מוגן במעטפת הגנה, כך גם בעולם הרוחני. אם בטבע הלב מוגן על ידי הצלעות והעין מוגנת על ידי העפעפיים, ובחיים יהלומים יקרים שמורים בכספת ונשק גרעיני מאוחסן במעבה האדמה, כך גם בעולם הרוחני חכמים עושים גדר שמגנה על שמירת התורה. למשל: הלכות מוקצה, ייחוד, שמירת שעות בין בשר לחלב ועוד.
רק דבר אחד עוד לא הסברנו, צחי, והוא: למה לא קיבלנו גם את התורה שבעל פה כתובה? האם זה לא היה עדיף כדי לוודא שהיא לא תישכח?
זו שאלה נהדרת ויש עליה הרבה תשובות. אחת מהן טוענת שהדבר בא ללמד אותנו מסר חשוב לחיים:
התורה לא נועדה להיות כלואה בספר שיעלה אבק על המדף. היא נועדה שנחיה אותה!
שנדבר עליה, נשנן אותה, נתווכח, נעביר מאחד לשני. כך עשה עם ישראל במשך עשרות דורות באופן מופלא. רק כאלף שנה לאחר מכן כאשר התרבו הצרות והגזירות, לא נותרה ברירה ורבי יהודה הנשיא רשם את עיקרי הדברים על הכתב כדי שלא יישכחו.