אריאל רצה מאד להגיע לקבר התנא הקדוש רבי שמעון בר יוחאי ביום ההילולא, אלא שהייתה מכירת כרטיסים מראש והוא לא הצליח להשיג כרטיס כדי להגיע לציון. "תן לי חמש מאות שקלים, ואני מסדר לך הגעה נוחה עד הציון" הבטיח לו קובי ידידו. יאמר לזכותו של קובי שבאמת ניסה והתאמץ מאד כדי להשיג כרטיס לאריאל, אבל בסוף הוא לא הצליח ואריאל דרש ממנו את הכסף בחזרה. אבל קובי טען: "אני התאמצתי מאד כדי להשיג לך כרטיס כניסה לציון, אני את העבודה עשיתי, מה אני יכול לעשות שבסוף לא הצלחתי?! לכן אני לא צריך להחזיר לך את הכסף!" מה דעתכם, האם קובי צריך להשיב את הכסף לאריאל?
מעיינים בספרים ולומדים לפסוק הלכה או משפט: שולחן ערוך 'חושן משפט' סימן רס"ד סעיף ד' בדין: 'ירד להציל ולא הציל'. סימן של"ה סעיף ב' בדין: 'שוכר פועל לעשות לו שליחות ולא עשה' וב'נתיבות המשפט' על המקום סעיף קטן ב'.
תשובה לשאלה "נעליים באחריות" (שאלה מס' 692)
תקציר השאלה השבועית: ברוך תמיד חיפש את הנעליים הכי טובות בלי לעשות חשבון של כסף. לאחר שרכש זוג נעליים בשש מאות שקלים וקיבל אחריות לארבעה חודשים, הופתע לגלות שכבר אחרי שלושה חודשים יש כבר קרע קטן בזווית הנעל. ברוך חשש שהחנות לא תרצה להחליף את הנעליים והרחיב אותו קצת והלך להחזיר אותן לחנות. בעל החנות כמובן התווכח ולא רצה להחליף את הנעל, ולבסוף נתן לו נעליים חדשות. לאחר מכן, נודע במקרה לבעל החנות שברוך הרחיב את הקרע שהיה בנעל ודרש ממנו לשלם על זוג הנעליים החדשות שקיבל. אבל ברוך טען: "זה גם ככה היה קרוע, רק הרחבתי כדי לחסוך בוויכוחים! כי גם ככה היה מגיע לי נעליים חדשות!" מה דעתכם, האם ברוך צריך לשלם על הנעליים החדשות? והאם היה מותר לו להרחיב את הקרע בנעל?
תשובה בקצרה: ברוך צריך ללכת למישהו חיצוני שיחליט האם הקרע הקטן שהיה לו בנעל נחשב לפגם שבגינו מפעילים את האחריות ומקבלים נעליים חדשות תמורת הקרועות.
תשובה בהרחבה: למדנו פעמים רבות בהלכה שכל מקח שהתגלה בו מום, יכול הקונה לבטל את המקח אפילו שעבר זמן רב מהקנייה ואפילו אם הוא כבר השתמש בחפץ שרכש. (שולחן ערוך 'חושן משפט' סימן רל"ב סעיפים י"ד, ט"ו)
יחד עם זאת, על מנת להגדיר את המום בנעל בצורה שיהיה ברור שעל פגם כזה יש צורך בהחלפת הנעל לכן הכול תלוי במנהג המדינה, האם מקובל שפגם כזה מהווה סיבה לביטול העסקה. (סימן רל"ב סעיף כ"א) אבל אם יש חשש שבעל החנות יתחמק מלתת לו נעליים חדשות עבור הפגם הקיים, למרות שלפי מנהג המדינה מקובל להחליף את הנעליים בגלל פגם כזה, הרי שהוא נהג כהוגן בכך שהרחיב את הקרע, אבל כמובן שהוא לא יכול להחליט זאת על דעת עצמו אלא שהוא צריך לשאול אדם שמבין בתחום.
אבל אם הקרע הקטן שהיה בנעל לא נחשב למום שמהווה סיבה לביטול העסקה, הרי זה נחשב לרמאות במקח וזה איסור חמור כמבואר בהלכה, ולכן לפי הדין המוכר לא חייב להחליף לו את הנעליים (סימן רכ"ח סעיף ו').
