שאלה: שלום הרב. לבית הספר שלנו הגיע מורה חדש. הוא מלמד אותנו כמה מקצועות אבל די קשה לו להשתלט על הכיתה. בגלל ההפרעות והדיבורים הוא לא מספיק את החומר בכיתה ונוהג לתת לנו הרבה שיעורי בית. כמה תלמידים התעצבנו על כך והחליטו 'ללמד אותו לקח'. הם רוצים לארגן שכל הכיתה תעשה 'תרגיל': כל התלמידים ייעלמו בשיעור האחרון וילכו הביתה. המורה יגיע ללמד וימצא את עצמו לבד… היוזמים של הרעיון חושבים שזה מצחיק ושכנעו את הכיתה להצטרף אליהם. כמובן, כדי שהתרגיל יצליח – צריך שכולם ישתפו פעולה, ואז גם יהיה קשה יותר להעניש כיתה שלמה. אם רק חלק ילכו, זה יקלקל את הרעיון ואלו שברחו עלולים להיענש בחומרה.
יש לחץ חברתי שכולם יזרמו עם ההצעה ולמרות שאני מרגיש איתה רע, לא נעים לי לפגוע באחדות של הכיתה ולהיות שונה מכולם. גם חז"ל אמרו שאסור לפרוש מן הציבור, לא? מה נכון לעשות?
יאיר
תשובה: שלום יאיר.
התחושות השליליות שלך מה'תרגיל' מוצדקות בהחלט. זהו מעשה מעליב והוא אסור לפי ההלכה. אין לצער אף אדם, כל שכן מורה שמלמד אתכם ואתם חייבים בכבודו. לבוא לכיתה ולגלות שכל התלמידים מזלזלים בך ובמה שאתה מלמד והחליטו ללכת – זה דבר פוגע ומבזה. תחשוב איזו תחושה תהיה לאותו מורה להיכנס לחדר מורים ולספר שכל התלמידים ברחו והשאירו אותו לבד? איך הוא ירגיש לבוא למחרת לכיתה ולעמוד מול התלמידים כשהוא יודע שהם מזלזלים בו? מה הוא יחשוב על עצמו? הרי לא תלמיד אחד לא הגיע לשיעור שלי אלא כיתה שלימה. ואולי הוא יחשוב 'אולי אני בכלל לא מתאים להיות מורה'? ומי יודע עם אילו עוד קשיים הוא מתמודד בבית? ומי יודע מה מעמדו בבית הספר? אולי המנהל מתלבט האם להמשיך להעסיק אותו בשנה הבאה ובעקבות המקרה יחליט שהוא מורה גרוע ועדיף לפטר אותו? ומה יהיה אז עם הפרנסה שלו? ואיך הוא יוכל לדאוג לילדים שלו?
כל אלו הן השערות בלבד. איננו יודעים אם הן נכונות, אבל גם איננו יודעים שלא, ובמצבים כאלו אסור לקחת סיכון. חז"ל אמרו שמי ש"מלבין פני חברו ברבים כאילו שופך דמו" (ילקוט שמעוני וישב רמ"ז, קמ"ה) והטענה ש"זה היה רק בצחוק" ו"לא התכוונו ברצינות" – אינה מתקבלת.
לגבי החשש שלך לפגוע באחדות הכיתה ו"לא לפרוש מן הציבור" – הרמח"ל אומר בספרו מסילת ישרים שאחדות היא חיובית כאשר היא משמשת לדברים טובים. אבל כשרותמים אותה למעשים פוגעניים – אסור לקחת בה חלק.
אני חושב, יאיר, שזה הרגע לאזור אומץ ולעשות את הדבר שאתה יודע בלב שהוא נכון, גם אם מנוגד למה שכמה תלמידים מנסים למשוך את הכיתה.
אני מציע לך לדבר באופן אישי עם עוד תלמידים שלהערכתך גם הם לא אוהבים את התעלול, ותודיעו יחד לכלל הכיתה מראש שאתם לא משתתפים כי זה מעשה פוגעני. נסו לשכנע כמה שיותר תלמידים להצטרף אליכם לפני שאתם מכריזים על כך. יש סיכוי שתצליחו לעצור הרעיון ותעשו בזה טוב לכל הצדדים. למדתי מהניסיון שהרבה פעמים אנשים יודעים מה נכון לעשות אבל מפחדים להיות הראשונים שאומרים את זה. מספיק שמישהו אחד יהיה אמיץ להיות הנחשון שיקפוץ למים, והרבה יבואו אחריו… בהצלחה!
