שאלה: שלום הרב. ממש מביך אותי לספר את זה, אבל לפעמים אני… גונב. זה לא קורה הרבה אבל קשה לי להפסיק ואני חושש שאם לא אעצור את זה עכשיו יום אחד זה יגיע לדברים חמורים.
במה מדובר? אני היום בן 14 ופעם ראשונה זה קרה לי בגיל 9. חבר שלי הגיע לכיתה עם משחק שווה שקיבל מסבא וסבתא שלו מאמריקה ואני נורא קינאתי בו. כשהוא יצא החוצה בהפסקה לקחתי את המשחק מהתיק שלו והחבאתי בשלי. הוא לא שם לב אבל כל השיעור שלאחר מכן ישבתי על קוצים. התביישתי והתחרטתי על מה שעשיתי ובהפסקה שלאחר מכן ניצלתי רגע שהילדים לא שמו לב והחזרתי את המשחק לתיק שלו. בפעם השנייה זה קרה לי בגיל 11 כשנכנסתי לחנות ממתקים. היו לי רק כמה שקלים שלא הספיקו לממתק שמאוד רציתי. כשהמוכר היה עסוק עם לקוחות הגנבתי אותו לכיס שלי.
הדבר השלישי לצערי עדיין לא נפסק. יש לנו במטבח ארון ממתקים. לפעמים כשממש בא לי דבר טעים אני לוקח ממנו משהו בלי לבקש רשות (אצלנו בדרך כלל מחלקים ממתק רק בשבת).
מה לעשות, הרב?! יש דרך להיגמל מהמנהג הגרוע הזה?
נועם
תשובה: שלום נועם.
מהשאלה שלך רואים שאתה מרגיש רע בגלל מה שקרה והבושה הזו היא סימן חיובי שמגלה על נשמה טהורה וישרה שרק ברגעים יוצאי דופן של חולשה החליקה.
איך לצאת מזה?
הדבר הראשון שיכול לחזק בזמן ניסיון הוא לזכור שגם אם אף אדם לא רואה אותך (וגם זה זמני. רבים מהגנבים נתפסים בסופו של דבר) – הקב"ה תמיד רואה. בכל מקום ובכל מצב אין דבר שנעלם ממנו. "עין רואה ואוזן שומעת וכל מעשיך בספר נכתבים" (אבות ב, א).
חז"ל גם מלמדים אותנו שגניבה בסופו של דבר לא משתלמת. מי שלוקח במקום אחד, ייגרם לו נזק במקום אחר ואת כל מה שכביכול הרוויח – הוא יפסיד.
שנית, נסה להיכנס לראש של הצד השני, של מי שלוקחים ממנו. נכון שעד עכשיו לקחת בעיקר דברים קטנים, אבל אם לא תעצור אין לדעת לאן זה יגיע, ובכל מקרה איננו יודעים עד כמה דבר מסוים יקר לבעליו וכמה עוגמת נפש נגרמת לו כשהוא מגלה שחפץ שהיה קשור אליו נעלם.
שלישית, יש מנגנון מסוכן של התרגלות שצריך להיזהר ממנו. חז"ל אומרים "כיוון שעבר אדם עבירה ושנה בה – נעשית לו כהיתר" (קידושין מ, א). כלומר, גם אם בהתחלה כשאדם חוטא הוא מרגיש ייסורי מצפון, כאשר הוא חוזר על כך שוב ושוב, הוא מתרגל, והדבר נעשה עבורו כדבר סתמי.
אז מה אני מציע?
ראשית, להפסיק מיד. אם יש לך חיבה מיוחדת לממתקים ויש לך קצת כסף משל עצמך כדאי שתקנה לך כמה דברים טעימים שיהיו שמורים בצד למקרה שממש תרצה איזה דבר מתוק. בשום מצב, אין לקחת מההורים בלי רשות.
שנית, צריך לתקן את מה שהיה. כיהודים אנחנו מאמינים בכוח של תשובה אמיתית למחוק את כל החטאים. לגבי מה שקרה לפני 3 שנים במכולת אני מציע שתחזור לאותה מכולת ותיגש בפרטיות לבעלים. ספר לו שכשהיית ילד פעם אחת לא התאפקת ולקחת ממתק בלי לשלם ועכשיו אתה רוצה להשיב את תמורתו. כנ"ל לגבי ההורים שלך. אין מי שאוהב אותך בעולם יותר מהם. הטוב ביותר הוא שתדבר איתם בפתיחות (אם ממש קשה לך – כתוב להם מכתב). ספר מה היה, בקש סליחה ושתף אותם שעכשיו אתה עובד על עצמך כדי להתחזק בעניין. שאל אותם איך הם רוצים שתפצה אותם על מה שלקחת. אני בטוח שגם בעל המכולת וגם ההורים שלך לא יכעסו עליך אלא להפך. הם יעריכו את הכנות והרצון לתקן. שיהיה לך בהצלחה!