שאלה: שלום הרב. קוראים לי יהודה ואני בן 14. הייתה לי עכשיו שיחה לא נעימה עם חבר. אמור להיות לנו בשבוע הבא ערב כיתה. זו הזדמנות נחמדה להיפגש, לדבר, המחנך מעביר לנו איזו פעילות ובסוף גם אוכלים משהו ביחד.
אני ממש רציתי שנעשה 'על האש' ונאכל בשרי אבל רוב החבר'ה העדיפו חלבי. אמרתי שאם כבר עושים מפגש אז משקיעים ועושים בשרי ומה שווה לעשות אם סתם אוכלים פיצה בסוף.
החבר אמר לי שזה מה שרוצים הרוב ושאני לא יכול להחליט בשביל כולם.
נראה לי שאני לא אבוא בסוף. סתם ייהרס לי כל הערב אם יביאו אוכל שאני פחות אוהב.
מצד שני קצת חבל לי להפסיד את המפגש עם כל החברים.
מה אתה אומר?
תשובה: שלום יהודה.
הפתגם אומר "על טעם וריח אין להתווכח" ולכן אני לא בא להכריע האם יותר טעים פרגיות על האש או פיצה עם זיתים.
מה שחשוב יותר הוא לברר את הגישה העקרונית – מה עושים בחיים כשלא הכול הולך כמו שאנחנו היינו רוצים. האם נגיד שאז 'כלום לא שווה' ואנחנו לוקחים צעד אחורה ולא משתתפים בכלל, או שנתמקד במה שכן טוב ונתחבר אליו.
מספרים על אדם שביקר בגן החיות וחלף ליד הכלוב של הזברה. הוא הביט בה ופתאום עלתה בראשו שאלה פילוסופית: "מהי בעצם זברה? חיה שחורה עם פסים לבנים או חיה לבנה עם פסים שחורים?"
תוך כדי שהוא חושב פתאום פתחה הזברה את פיה ואמרה: "תגיד, אני גם יכולה לשאול אותך שאלה?"
"כן", הוא ענה המופתע.
"ומה אתה?" שאלה החיה עם הפסים, "אדם שמח שלפעמים קצת עצוב, או אדם עצוב שלפעמים הוא שמח? אדם ישר שלפעמים קצת מרמה או אדם רמאי שלפעמים מתנהג ביושר? אדם טוב שלפעמים עושה קצת רע או אדם רע שלפעמים יוצא לו מעשה טוב?"
כאן בדיוק מסתיים הסיפור, יהודה, והוא מכוון אותנו אל עיקרון חשוב בגישה לחיים:
העולם שברא הקב"ה מורכב מכל מיני דברים – טובים ורעים, שמחים ועצובים, ישרים ועקומים. השאלה הקריטית היא מה העיקר ובמה אנחנו בוחרים להתרכז.
כיהודים תמיד האמנו שהטוב הוא העיקר והשתדלנו להתרכז בו.
התורה מסיימת את סיפור הבריאה בקביעה "וירא אלוקים את כל אשר עשה והנה טוב מאוד" (בראשית א', ל"א), וחז"ל מלמדים אותנו ללכת בדרכו של אברהם אבינו ולהסתכל על העולם ב"עין טובה" (אבות ה', י"ט). אומנם לא הכול מושלם אבל אנחנו יודעים שהעיקר הוא הטוב ומאמינים שאפשר להתגבר על חסרונות וקשיים.
ההתלבטות שתיארת – האם להשתתף בערב כיתה בו לא הכול יהיה כפי שרצית – תחזור לך עוד אלפי פעמים בחיים בכל מיני צורות. איך להתייחס לאירועים, לתופעות ולאנשים שיש בהם צדדים טובים אבל יש גם חסרונות. אברהם אבינו ניסה אפילו בסדום המושחתת לחפש נקודה טובה ולמצוא כמה צדיקים כדי להכריע בעזרתם את הכף ולהציל את כל העיר. לעומתו יש אנשים שאפילו במקומות טובים יודעים למצוא את הנקודה הרעה ולפסול בגללה את הכול. באיזו דרך אתה תבחר?
בכל בוקר כשאנו פוקחים את העיניים המילה הראשונה שאנו אומרים היא 'תודה' – "מודה אני לפניך מלך חי וקיים". אנו שמחים על כל הטוב שיש לנו בחיים – הבריאות, המשפחה, הכוחות, הכישרונות, ואומרים עליו תודה. זה לא אומר שאין בחיים שלנו גם חסרונות וקשיים אבל אנחנו לא מתבלבלים ויודעים מה העיקר ומודים עליו. זו הסיבה שקוראים לנו 'יהודים'. מלשון להודות.
זו בעצם גם הסיבה לשם שלך, יהודה. חשבת על זה פעם?
