שלוש דקות בלבד לפני שעלה לאוטובוס, נזכר שי ששכח את כרטיס ה'רב קו' שלו בבית. הוא פנה לחברו יוסי שעבר ברחוב לידו וביקש ממנו את כרטיס ה'רב קו' שלו עד למחרת והבטיח לו שישלם את עלות הנסיעה. יוסי נתן לו את הכרטיס בשמחה, אלא שלאחר ששי ירד מהאוטובוס הוא נעצר לרגע וחשב: "רגע אחד! אני לא זוכר האם תיקפתי את ה'רב קו' כדי לשלם על הנסיעה!" כשפנה ליוסי שיבדוק את יתרת הכרטיס, הוא נענה במשיכת כתף מכיוון שליוסי לא היה מושג מה הייתה היתרה בכרטיס ה'רב קו' שברשותו. כעת הסתפק שי, האם עליו לשלם מספק על הנסיעה באוטובוס? והאם עליו לשלם ליוסי את עלות הנסיעה? מה דעתכם?
מעיינים בספרים ולומדים לפסוק הלכה או משפט: תלמוד בבלי מסכת 'בבא קמא' דף קי"ח בנידון: 'איני יודע אם פרעתיך'. שולחן ערוך 'חושן משפט' סימן ע"ה סעיף ט' בדין: 'איני יודע אם הלוויתיך'.
תשובה לשאלה "שהגנבים ישלמו!" (שאלה מס' 648)
תקציר השאלה השבועית: דקל ודביר הבחינו בארבע לפנות בוקר במסחרית שעמדה מונעת באמצע הכביש כשדלתותיה האחוריות פתוחות, הם נעצרו לידה וראו שלושה גנבים שעסוקים בריקון אחת הדירות ומעמיסים את הציוד הגנוב על המסחרית. לדקל היה רעיון מקורי: בהחלטה של רגע הוא קפץ למושב הנהג, סימן לדקל להצטרף לידו והם בעצם 'גנבו' את המסחרית המלאה בסחורה גנובה. בינתיים צלצל דביר למשטרה וביקש ממנה לקחת מהם את המסחרית. כשהגיעה המשטרה, התברר שמספר חפצים שהיו בתוך המסחרית נפלו ונשברו. למחרת בבוקר, צלצל לדקל מר לוי, הבעלים של הסחורה, והודה לו על התושייה שגילה. ולבסוף אמר: "תשמע דקל, לא נעים לי אבל בגללכם חלק מהחפצים נשברו. אתם צריכים לשלם לי על הנזק שעשיתם!" אבל דקל ודביר טענו: "מה אתה רוצה מאיתנו? הרי בלעדינו לא היה לך כלום! לך תתבע את הגנבים!" מה דעתכם? האם מר לוי יכול לתבוע את דביר ודקל לשלם על החפצים שנשברו?
תשובה בקצרה: דקל ודביר ייאלצו לשאת בנזק שנגרם לחפציו של בעל הבית, אלא אם כן לא הייתה שום ברירה אחרת.
תשובה בהרחבה: יש להבהיר שגם במקרה שאדם רוצה להציל מגניבה את חפצי חברו, עדיין אין לו רשות לבצע מעשה גניבה אחר ולכן דקל ודביר עשו מעשה אסור כשגנבו את מכוניתם של הגנבים. מבחינת הלכתית, ברגע שהגנבים הרימו את החפצים מביתו של מר לוי הם התחייבו בהשבתם, כדינו של כל גזלן שחייב להשיב את החפץ בשלמותו. אבל מכיוון שדקל ודביר החליטו מבלי לברר את ההלכה במקרה כזה, להציל את ממונו של מר לוי, הם התחייבו באותו רגע להחזיר אותו לבעל הבית, מכיוון שהוא לא היה מודע לגניבה שהתרחשה ועדיין לא התייאש מחפציו (שולחן ערוך 'חושן משפט' סימן שס"ח). ויש להם דין של 'שומר אבדה' וכיוון שהם כביכול 'פשעו' בתפקיד השמירה ונשברו החפצים של מר לוי, הם חייבים באחריותם. ואף על פי שישנה מחלוקת בגמרא (מסכת 'בבא קמא' דף נ"ו עמוד ב') האם 'שומר אבדה' דינו כ'שומר שכר' או כ'שומר חינם', בכל מקרה כיוון שבמקרה שלנו מדובר ב'פשיעה' אין הבדל להלכה בין שתי הדעות, מכיוון שגם שומר חינם חייב ב'פשיעה'.
הכול תלוי בסיטואציה
מצד שני ברור לנו שדקל ודביר לא היו נכנסים לכל הסיפור הזה אם היו יודעים שהם מתחייבים באחריות, לכן נביא מקרה המופיע בגמרא לגבי אדם שראה שור שעולה על גבי השור שלו ודחף את השור העליון כדי להציל את השור התחתון והרג אותו, אם לא הייתה לו ברירה אחרת הוא פטור מתשלום. אבל אם הייתה לו ברירה אחרת כדי להציל את השור שלו, עליו לשלם לבעל השור את הנזק שגרם לו. ולכן גם במקרה שלנו, אם לא הייתה להם ברירה אחרת הם יהיו פטורים מתשלום. אבל אם הייתה להם ברירה לסגור את הדלתות או לנסוע לאט יותר, הרי שהם חייבים בתשלום הנזק למר לוי.
