במסגרת עבודתו כלוכד נחשים הוזעק שי לבית פרטי באחד היישובים, בטענה שנראה במקום נחש ארסי. שי, איתר את הנחש, לכד אותו – ולאחר מכן, מחוסר מקום בכלובים המתאימים, הוא הכניס אותו לתיק המנהלים שלו וסגר את התיק. הוא המשיך משם לסידורים וחנה במרכז המסחרי הסמוך ונכנס לאחת החנויות כדי לבצע קניות. באותה שעה, הבחין סמי ברכב מסחרי שבתוכו תיק המנהלים על המושב שליד הנהג. בלי לחשוב פעמיים ניפץ סמי את השמשה, הכניס את היד פנימה ושלף את התיק. הוא מצא פינה שקטה ליד הפלאפל המקומי, מצא ברוכסן הקדמי של התיק חבילת שטרות – לקח אותה וזרק את התיק ליד הספסל. מעוצמת הנפילה, נפתח התיק והנחש זחל החוצה והכיש את אחד מעוברי האורח. התחוללה מהומה ושי שהגיע למקום נדהם לגלות את הנחש 'שלו' מסתובב שוב ברחוב, ולכד אותו בשנית. כעת, האיש שהוכש תבע משי שישלם לו את הנזקים שנגרמו לו מחמת ההכשה. ואילו שי טוען: "אני מבחינתי שמתי את הנחש בתיק, צריך למצוא את הפורץ ולתבוע ממנו את הנזקים". כאשר הסתכלו במצלמות והבחינו שסמי הוא זה שהוציא את התיק, תבע האיש מסמי את הנזק. אבל סמי טוען: "אני רק הוצאתי כסף מהתיק, מאיפה הייתי אמור לדעת שיש בתוכו נחש? ובכלל, מי שם נחש בתוך תיק?"
מי לדעתכם חייב לשלם את הנזק?
מעיינים בספרים ולומדים לפסוק הלכה או משפט: שולחן ערוך 'חושן משפט' סימן שצ"ו סעיף ד' בדין: 'הוציאוה ליסטים'. סימן רצ"א סעיף ד' בדין: 'גזל חפץ ולא ידע את ערכו', 'קצות החושן' ו'נתיבות המשפט' על המקום.
תשובה לשאלה "עסקה בטעות" (שאלה מס' 641)
תקציר השאלה השבועית: דניאל היה בשלב מתקדם של סיום השיפוצים בבית החדש, הוא הזמין ריצוף מיוחד בצבעי שמנת בגודל מטר וחיכה לרגע שבו יסיימו את הקירות ויתחילו להדביק את הריצוף. באותו בוקר כשהגיע הריצוף דניאל היה מחוץ לעיר, אבל כששמע שהריצוף הגיע נתן הוראה לפועל להתחיל ולהדביק את הבלטות. כשהגיע בערב, חשכו עיניו של דניאל והוא נדהם לגלות שהריצוף שהגיע זה לא הריצוף שהזמין. הבעיה הגדולה הייתה שהפועל שידע שדניאל לחוץ לסיים מהר את השיפוץ, הזדרז וכבר הצליח לרצף שני חדרים. דניאל הרים טלפון לבעל החנות וביקש לבטל את עסקת הריצוף, בטענה שזה לא מה שהוזמן מראש. אבל בעל החנות טען: "אני לא אמור לספוג את ההפסד של המטרים של הריצוף שכבר הודבק, יש לך בעיה שלא בדקת את הריצוף לפני שהתחילה העבודה! תחזיר לי את כל הריצוף שקיבלת ואני אתן לך את המרצפות שהזמנת מראש!" מה דעתכם? ומי לדעתכם צריך לשלם לפועל על העבודה המיותרת?
תשובה בקצרה: המוכר צריך להחליף לדניאל את הריצוף ללא תשלום נוסף, מצד שני אין אפשרות לחייב אותו לשלם לפועל על שעות העבודה המיותרות.
תשובה בהרחבה: ראינו בהלכה שכל מקח שנעשתה בו טעות, במידה והיה פגם במוצר – המקח מתבטל ויכול הקונה לדרוש את כספו בחזרה, ואפילו אם השתמש במוצר קודם שגילה שיש בו פגם, לדוגמא: אדם שקנה כמה מטרים של בד והחל לגזור אותם כדי להתאים אותם לבגד שהוא מעוניין לתפור ופתאום נמצא פגם בבד, בוודאי שאינו חייב לשלם על הנזק שגרם לבד בגזירה שלו, כיוון שהבד פגום והמוכר חייב להחזיר לו את הכסף על הבד שרכש (שולחן ערוך 'חושן משפט' סימן רל"ב, סעיף י"ג).
אמנם בספר 'מאירת עיניים' (סעיף קטן י') כתב שכל דבר שהמנהג הוא לבדוק אותו קודם הקנייה במידה שאפשר לבדוק בקלות האם יש בו פגם, גם אם התברר שיש פגם במוצר – הקונה לא יכול לבטל את המקח, מכיוון שהיה עליו לבדוק את המוצר כראוי קודם הרכישה. ולכן במקרה שלנו, אם מקובל לבדוק את הריצוף שהוא מתאים להזמנה לפני שהפועלים מתחילים לעבוד, אז במקרה כזה הבעיה היא של הקונה. אבל בדרך כלל, ברוב המקרים לא בודקים את ההזמנה וסומכים על המוכר שאכן שלח את סוג הריצוף שהוזמן מראש ולכן המוכר צריך לספק לדניאל ריצוף חדש.
מי ישלם לפועל?
לגבי התשלום לפועל עבור שעות העבודה המיותרות קשה לחייב את המוכר, כיוון שלא הוא זה שאמר לו לבצע את העבודה ולכל היותר הוא גרם לדניאל להוציא הוצאות שלא לצורך בגלל שטעה בהזמנה, ואם כן, חיובו הוא מדין 'גרמי' (סימן י"ד, סעיף ה') ולהלכה מי שגרם נזק ב'גרמי' בשוגג פטור מתשלום, ולכן דניאל הוא זה שיצטרך לשלם לפועל על שעות העבודה הללו.
