עבדות מודרנית

עבדות נתפסת בעינינו בדרך כלל כדבר עתיק יומין שכבר חלף ועבר לו מן העולם. במהלך המאה ה-19 הלכו והתפתחו בעולם תפיסות עולם 'נאורות' הדוגלות בחירות האדם ובזכויותיו הטבעיות שמעניקות לו את הזכות לבחור את גורלו בעצמו. בעקבות תפיסות אלו הלך מוסד העבדות ונעלם מן העולם, אך מתברר כי לא לגמרי. ממש לא. ואמנם פעמים רבות מסווים בימינו את העניין והעבדות רחוקה מעיני התקשורת ומעיני כל אחד מאיתנו, אך היא בהחלט קיימת!

עבדות מודרנית במספרים

40 מיליון מספר העבדים החיים כיום בעולם, ע"פ הערכות מחקריות.

10 מיליון מכלל העבדים הם ילדים, לרוב כאלה שנולדו להורים 'בעלי חוב' ואולצו מגיל צעיר לעבוד בתנאים קשים ולוותר על השכלה או על 'ילדות'.

כ-14 מיליון עבדים מצויים בהודו, המדינה בעלת כמות העבדים הגדולה ביותר בפער ניכר מכל היתר. אחריה יש את סין, פקיסטן, אוזבקיסטן ורוסיה.

4% מאוכלוסיית מאוריטניה הם עבדים. זהו שיא עולמי בתחום.

10% מהעבדים בעולם מנוצלים בעבודות כפייה מטעם רשויות המדינה שלהם.

כ- 70% מכלל העבדים הם נשים.

מהי 'עבדות מודרנית'?

אולי כאשר אנו מדברים על 'עבדים' הדבר הראשון שעולה לנו בראש זה בני ישראל בונים את הפירמידות במצרים, אך העבדות היום הרבה פחות בולטת. מייסד הארגון האמריקני 'לשחרר את העבדים' מגדיר עבדות מודרנית כך: כאשר אדם שולט באדם אחר בעזרת כוח ואלימות למטרת ניצולו בהתאם למטרותיו האישיות.

בפועל העבדות מתקיימת במגזר הפרטי, בחקלאות, בבניין ובעוד ענפים. השם המוכר יותר בימינו לתופעה הוא 'סחר בבני אדם', אך המשמעות זהה. לרוב, קורבנות העבדות הם זרים שאינם דוברי השפה המקומית ונטולי תמיכה חברתית, כך שהם קלים 'לתפיסה'. וכן, גם במדינת ישראל ישנם מקרים שכאלה.

תנאי העבדות המודרנית

ברוב המקומות העבדות בימינו אולי פחות אלימה מזו של פעם אך עדיין שוללת את חירותו וחלק מזכויותיו הבסיסיות של העבד בצורה בוטה וקשה. העבדים עובדים שעות רבות ביום, לעיתים 7 ימים בשבוע, חיים בתנאי מחייה דלים ביותר, נלקחים מהם חופש התנועה או חופש התקשורת עם העולם החיצון והם סובלים מאיומים ולעיתים אף מאלימות פיזית או מילולית.

מצבם של העבדים הוא פגיע ולכן הם חוששים שאם יפנו למשטרה המקומית היא עלולה לגרש אותם מהמדינה או להתנכל אליהם, מה גם שפעמים רבות המעסיק מחזיק בדרכון של העבדים כך שהם 'בני ערובה' שלו ואינם יכולים לברוח או להתנגד. במקרים אחרים המעסיק דורש מעובד זר לשלם סכום גבוה עבור הוצאות ההברחה שלו לתחומי המדינה. מאחר ואין בידו את הסכום, הוא מתחיל לעבוד 'על החשבון' כדי להשיב את החוב, אלא שבינתיים המעסיק מנפח את החוב עוד ועוד כי הוא מקזז את התשלום הזעום אותו התחייב לשלם לעבד עם תנאי המחייה הדלים אותם הוא מספק לו ובכך מנציח את רווחיו האדירים ואת עבדותו של הקורבן המסכן.

איך זה נוגע אלי?

ראשית, כדאי להכיר תופעה כה רחבת היקף וכה קשה שקיימת בעולם. גם אם בגיל צעיר אין הרבה מה לעשות חוץ מאשר לחוש אמפתיה כלפי הקורבנות המסכנים, הדבר חשוב למען בניית האישיות שלנו כאישיות ערכית ומוסרית.

חשוב לדעת, שגם במישור החברתי קיימת היום 'עבדות מודרנית' מכיוון שישנם הרבה ילדים / נערים ואפילו אנשים מבוגרים, שמבצעים דברים שלא היו רוצים לעשות בגלל לחץ חברתי, או חשש של 'מה יגידו', התעללות חברתית, ניצול ציני של יחסי מרות ועוד המון מקרים שבהם הם מבצעים את הוראות האחרים לא בגלל הרצון האישי שלהם, אלא בגלל הרצון שלהם לרצות את החברים / החברה / הסובבים / בעל תפקיד או כל אדם אחר ששולט בהם ומעביד אותם. ולכן חשוב לדעת לזהות מקרים כאלה ולפנות לגורם מוסמך שיכול לעצור את התופעה.

להרחבת המבט…

היכרות עם תחום אפל זה של עבדות והבנה כי התופעה מאד רחבת היקף גם בימינו אמורות להביא אותנו להבנה הרבה יותר עמוקה של ברכת 'שלא עשני עבד / שפחה' אותה אנו מברכים בכל בוקר בברכות השחר. לא מדובר בברכה שסתם נשארה מכוח ההרגל אלא בברכה שיש לה משמעות גדולה גם היום – היותנו בני חורין זה לא דבר מובן מאליו. אז ברוך ה' – שלא עשני עבד!