אנחנו מסתכלים על הרכב הנוצץ של השכן, על הפלאפון של החבר מהכיתה, על הציון במבחן של שכננו לשולחן הלימודים, על הבית של הילד מהכיתה השנייה ו… לא נעים להגיד את זה, אפילו לחשוב על זה, אבל לא פעם זה נכון – אנחנו מקנאים! קנאה היא רגש מאוד מרתיע שלא נעים לנו להודות בו, אך הרצון שיהיה לנו כל דבר יפה או טוב שאנו רואים סביבנו הוא רצון טבעי הנמצא בתוכנו ומביא אותנו פעמים רבות לתחושה של קנאה ברמות כאלה או אחרות.
אז בואו ננסה קצת להתעמק בנושא ולהבין – מה הקנאה עושה לנו?
השפעותיה של הקנאה:
מחקרים מראים כי קנאה מגדילה משמעותית תופעות שונות, כגון:
חרדה – פחד תמידי מקשיים או אסונות העלולים לבוא, גם אם אינם סבירים או נראים באופק.
אי נוחות גופנית – הקשר בין הרגש לגוף כבר מזמן הוכח ומחקרים הראו כי רגש של קנאה פוגע בתחושת הבריאות הגופנית ומחליש את האדם.
קשרים חברתיים ירודים – הקשר החברתי עם קרובי משפחה או חברים נפגע משמעותית, גם אם אין מדובר באלה בהם מקנאים.
בנוסף, מחקרים הראו כי אצל אנשים המרבים לקנא ניכרת עלייה בכמות שעות הצפייה במסכים, ישנו סיכון גבוה יותר לצריכת אלכוהול או סמים ואפילו החלומות נעשים חרדתיים ומתוחים יותר מהרגיל.
מדוע הקנאה פוגעת בנו?
הרצון לנכס לעצמנו כמה שיותר דברים והמחשבות האינטנסיביות סביב דברים אותם ראינו ואנו מעוניינים להשיג אותם לעצמנו, מביאים את האדם לקצב חיים תזזיתי. הן מצד המחשבות וחוסר הסיפוק, הן מצד העבודה המאומצת והקשה למען הגדלת הרווחים והשגת מושא קנאתנו והן מצד הצורך לתחזק ולשמר את הדברים לאחר שהשגנו אותם.
במקביל, כל המרדף אחרי דברים נוספים בא כמובן על חשבון הדברים שקיימים בחיינו וכבר נמצאים בהישג ידינו: משפחה, חברים, ילדים, חיי נישואין או היכולת והזמן לרכוש ידע.
הקשר בין קנאה לבין גיל ההתבגרות:
מתברר כי ישנו קשר ישיר, אשר הוכח במגוון ניסויים מדעיים, בין גיל ההתבגרות לבין תחושה של קנאה. החל מגיל 12 ועד גיל 18 הגוף עובר שינויים רבים אשר גורמים לבני הנוער לחוש פחות בטוחים במראה שלהם וברושם אותו הם יוצרים. הדבר מביא ליותר חששות ואחד המקומות שהכי קל לברוח אליהם הוא ניסיון לפצות על התדמית הגופנית בעזרת חפצים נוצצים – גאדג'טים למיניהם – אשר אמורים להעניק תחושת ביטחון. ממילא ישנה קנאה בחברים אשר מצליחים להרשים עם דברים שכאלה.
אז מה ניתן לעשות?
על מנת לצמצם את תחושת הקנאה באחר ולהימנע מהנזקים ומההשלכות שלה החוקרים מצביעים על הצורך בחיים של בריאות נפשית: במקום להגדיר לעצמנו שאיפות חומריות כחשובות ביותר – דבר אשר מוכח כגורם לרמת אושר מופחתת, דוחק נפשי גדול יותר ויחסים בינאישיים בעייתיים – יש להגדירם כדבר בעל חשיבות משנית. מעל השאיפה החומרית יש להציב את היחסים הקרובים עם משפחה וחברים, ביטוי עצמי אמיתי, התנדבות ותרומה לקהילה. התעסקות בדברים אלו תביא לתחושה טובה יותר, לסיפוק אמיתי ותצמצם בצורה משמעותית מאוד הן את הצורך והן את הכמות בפועל של תחושת קנאה באחרים הסובבים אותנו.
לסיכום:
כולנו מקנאים וכנראה שלא נוכל לברוח מההרגשה הזו הצצה מדי פעם כשאנו רואים משהו שהיינו שמחים שיהיה שלנו. עם זאת יש לדעת כי הקנאה פוגעת בנו מאוד – הן מבחינה נפשית והן מבחינת מקומנו בחברה, וכדי לצמצם תחושה זו אשר מבקשת למלא את ה'ריק' אשר כביכול קיים בנו ולכם אנחנו צריכים את מה שיש לאחרים – יש למלא את הריק בדברים חיוביים אשר אינם חומריים: משפחה, חברים, ביטוי עצמי ותרומה לקהילה.
כמו שלימדו אותנו חז"ל: 'איזהו עשיר? – השמח בחלקו'.
