קיץ. חם. כל ילד וילדה שומעים מההורים, מהגננת וממי לא את ההמלצה 'לשתות הרבה מים'. ואילו ההורים זוכרים את ימי מלחמת המפרץ בראשית שנות התשעים במהלכה דובר צה"ל, נחמן שי, שכונה 'המרגיע הלאומי', חזר בכל פעם על ההמלצה: "שתו מים" ככלי להפחתת לחץ וחרדה. האם אכן מים הם כה חיוניים? כמה מים בכלל אמורים לשתות? ואיך נדע האם אנחנו שותים מספיק? בואו ניכנס קצת לעומק העניין על מנת שנעבור את ימי הקיץ בצורה בריאה וטובה.
חשיבות המים בגוף:
המים מהווים כ-60% ממשקלו של אדם ממוצע.
המים הם 'מוליכי החומרים' בגוף – הן של חומרי הזנה והן של פסולת המיועדת לסילוק.
המים משמשים בתפקיד מרכזי במנגנון וויסות החום של הגוף – גם דרך ההזעה של העור וגם דרך הנשיפה של האוויר.
המים הם חומר 'הסיכה' המרכזי במפרקי הגוף.
המים מסייעים לפירוק המזון במערכת העיכול.
מים שומרים על שיווי המשקל של הגוף.
המים הם מקור לחומרים חשובים רבים, כגון: מינרלים, סידן ומגנזיום התורמים לבריאות הלב ופלואור המסייע למניעת עששת בשיניים.
אז כמה מים צריך לשתות?
על מנת לקיים כהלכה את כמות המים הכללית בגוף יש לאזן בין כמות המים הנכנסת לבין כמות המים היוצאת. מעניין לדעת שכמות המים בגוף איננה נקבעת רק על פי כמות הנוזלים שאנו שותים בפה וכמות המים שאנו מוציאים באופן ישיר. כ-36% מהמים שאנו מאבדים יוצאים בכלל דרך העור, הריאות ומערכת ההזעה וכ-30% מהמים שאנו מכניסים לגוף מגיעים בכלל דרך המזון המוצק.
ישנה נוסחה חישובית הנפוצה בקרב גופי בריאות בארה"ב, האומרת כך: משקל הגוף כפול 30 וחילוק התוצאה באלף – זוהי כמות הליטרים המומלצת ביום. לדוגמה, נער השוקל 60 ק"ג אמור לשתות 1.8 ליטר ביום. יש לציין כי נוסחה זו היא כללית למדי שכן ישנם עוד גורמים רבים המשפיעים על הכמות: החל מעניינים גנטיים הגורמים לשוני בין אדם לאדם, דרך מצב בריאותי משתנה וכלה בהשפעת הפעילות הגופנית, תנאי האקלים והרגלי התזונה. אך נראה כי כדאי להישאר פחות או יותר בטווח הזה ואולי אפילו להוסיף לו מעט ליתר ביטחון. בנוסף, יש כמובן את המדד החשוב של צבע המים אותם אנו מוציאים. צבע צהוב מדי מעיד על מחסור בנוזלים.
מה אנחנו שותים ומה כדאי לשתות?
סקרים שנערכו בארץ בשנים האחרונות מראים כי ישנה בעיה כפולה בצריכת הנוזלים של רבים מתושבי המדינה: הבעיה הראשונה היא אי שתייה מספקת. אחוז גבוה למדי של ישראלים (למעלה מ-50%!) בדרך כלל לא שותים יותר מליטר אחד ביום. הבעיה השנייה היא צריכה מוגברת של שתייה מתוקה (אצל למעלה מ-20% מהאוכלוסייה מדובר בצריכה יומיומית של שתייה ממותקת). צריכה מוגברת של סוכרים 'מוספים' מגבירה את הסיכון לסוכרת, ליתר לחץ דם, לדלקות, וכמובן גם להשמנת יתר. ההמלצה היא לשתות מים או חליטות צמחים ללא תוספת סוכר. מניסיון אישי, לוקח קצת זמן להתרגל לשתייה ללא המתקה אך לאחר זמן מה זה הופך לדרך חיים והתרומה של זה לבריאות האישית היא אדירה!
מנקודת מבט רוחנית:
חז"ל המשילו את התורה למים. כמו שהמים משפיעים כמעט על כל מערכת בגוף האדם, גם אם לא תמיד מודעים לכך, כך גם התורה משפיעה על תחומי החיים השונים ואדם החי חיים של תורה מוצא כי היא מברכת את חייו בתחומים רבים מאד, הרבה מעבר לשלב הנראה לעין של עצם קיום המצוות. וכמו שהמים הם מצרך שעלינו להקפיד לצרוך באופן תדיר ובכמות מספקת אחרת הגוף מתחיל לחוש שלא בטוב ולהיפגע, כך גם על האדם 'לקבוע עיתים לתורה', לשמור על 'תדלוק' עקבי ותמידי על מנת לשמור על בריאותו הנפשית, על אורח חייו הנכון, על ערכיו ועל הקשר הרציף בינו לבין ריבונו של עולם.
