לֵךְ אֶל עַצְמְךָ:

"וַיֹּאמֶר ה' אֶל אַבְרָם

לֶךְ לְךָ מֵאַרְצְךָ וּמִמּוֹלַדְתְּךָ וּמִבֵּית אָבִיךָ

אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר אַרְאֶךָּ".

*

אַבְרָהָם מְקַבֵּל קְרִיאָה מֵהַבּוֹרֵא

לְהִתְנַתֵּק. לַעֲזֹב אֶת כָּל מַה שֶּׁמֻּכָּר וְיָדוּעַ,

וְלָלֶכֶת אֶל הַבִּלְתִּי נוֹדָע.

*

עָלֶיךָ לָלֶכֶת,

לָצֵאת

מֵאֵזוֹר הַנּוֹחוּת וּלְהִתְקַדֵּם.

"לֶךְ – לְךָ" – בַּתְּחִלָּה עָלֶיךָ לָלֶכֶת אֶל תּוֹךְ עַצְמְךָ.

בִּשְׁבִיל עַצְמְךָ, שֶׁתֵּדַע מִי אַתָּה וּמָה תַּפְקִידְךָ בָּעוֹלָם.

וּלְשֵׁם כָּךְ

עָלֶיךָ לְהַשִּׁיל מֵעַצְמְךָ –

אֶת כָּל מַה שֶּׁאַתָּה כְּבָר יוֹדֵעַ עַל עַצְמְךָ,

אֶת כָּל

הַזֶּהוּיוֹת וְאֶת הַסִּפּוּרִים שֶׁמַּקִּיפִים אוֹתְךָ,

וּלְהַעֲמִיק פְּנִימָה.

וְכַאֲשֶׁר תֵּצֵא לַ

דֶּרֶךְ –

תְּגַלֶּה עוֹלָמוֹת חֲדָשִׁים וּמֻפְלָאִים.

צֵא לְדֶרֶךְ מִשֶּׁלְּךָ, וּתְגַלֶּה מִי אַתָּה בֶּאֱמֶת!

בִּרְכַּת הַדֶּרֶךְ

"… וַאֲבָרֶכְךָ וַאֲגַדְּלָה שְׁמֶךָ וֶהְיֵה בְּרָכָה.

וַאֲבָרֲכָה מְבָ

רְכֶיךָ וּמְקַלֶּלְךָ אָאֹר,

וְנִבְרְכוּ בְךָ כֹּל מִשְׁפְּחֹת הָאֲדָמָה".

* 

אַבְרָהָם מְקַבֵּל אֶת בִּרְכַּת הַדֶּרֶךְ

לְהִנָּצֵל מִמִּכְשׁוֹלִים, מֵאֶתְגָּרִים וּמִפְּחָדִים,

וְלָדַעַת שֶׁהַמַּסָּע

שֶׁלּוֹ הוּא "בְּרָכָה".

*

כְּשֶׁאָדָם עוֹזֵב אֶת אֵ

זוֹר הַנּוֹחוּת שֶׁלּוֹ,

אֶת כָּל מָה שֶׁהוּא כְּבָר מַכִּיר וְיוֹדֵעַ,

וְהוֹלֵךְ אֶל הַ"לֹא נוֹדַע",

הוּא עָלוּל לְהַרְגִּישׁ פַּחַד, חֲשָׁשׁ וַחֲרָדָה.

זֶה לֹא חַיָּב לִהְיוֹת כָּכָה.

כְּשֶׁאַתָּה יוֹצֵא לַדֶּרֶךְ מִתּוֹךְ רָצוֹן וּמִתּוֹךְ אֱמוּנָה,

מִתּוֹךְ הֲבָנָה שֶׁעָלֶיךָ לְהִתְקַדֵּם בַּחַיִּים וְלִצְמֹחַ,

וּבְעִקָּר מִתּוֹךְ תְּחוּשָׁה פְּנִימִית שֶׁאַתָּה צוֹעֵד בְּדֶרֶךְ אֲמִתִּית לְךָ,

אַתָּה מְבֹרָךְ.

כָּל מָה שֶׁיִּפְגֹּשׁ אוֹתְךָ בַּדֶּרֶךְ הַזּוֹ יִהְיֶה רַק לְטוֹב.

אַף אֶחָד לֹא יָכוֹל לָקַחַת אֶת מַה שֶּׁבֶּאֱמֶת שֶׁלְּךָ.

זְכֹר, כְּשֶׁאַתָּה בְּדֶרֶךְ מְבֹרֶכֶת, אַתָּה מְבֹרָךְ!