משפט שנוטים לשמוע הרבה בסיומו של אירוע חגיגי או של סעודה בבית מלון הוא: 'איזה בזבוז זה כל האוכל שזורקים פה'. וזה נכון. אך מתברר כי מזון שנזרק ללא שימוש איננו תופעה ייחודית רק לאירועים גדולים ובתי מלון אלא דבר אשר קיים באופן יומיומי בבתים של רובנו. רוצים לדעת עד כמה? בואו נצלול פנימה ונלמד קצת על אובדן המזון בישראל.
היקף אובדן המזון בישראל:
2.5 מיליון (!) טונות של מזון – נזרקים או מתקלקלים מדי שנה בישראל. רובם הגדול של הדברים שנזרקים הם פירות וירקות אך ממש לא רק הם, אלא עוד הרבה דברים אחרים שימושיים.
23% מהפירות והירקות שנמכרים בישראל נזרקים בסופו של דבר לפח. בארה"ב הנתון הוא 28% ובאירופה 19%.
615 ₪ – האובדן הכספי הממוצע למשק בית בישראל בשל איבוד המזון. הסכום כולל בתוכו גם את האובדן שמתרחש טרם הגעת המוצר לחנויות.
19 מיליארד ₪ – זהו סכום העלות המוערך של כלל המזון אשר הולך לאיבוד בישראל. ניתן להוסיף גם את עלות הטיפול, השינוע והאריזה שבסוף היו מיותרים ואת עלות הטיפול בפסולת ובכך להגיע לסכום של 21 מיליארד ₪. בקיצור – הרבה כסף…
אובדן מוצרים עוד לפני המכולת…
55% מהאובדן מתרחש עוד לפני קניית המוצר. ישנם מוצרים רבים שהופכים ל'פג תוקף' עוד בטרם הגיעו לעמדות המכירה, או מוצרים אחרים שאינם 'יפים' מספיק כדי להימכר ובעצם נזרקים רק בשל המראה שלהם למרות שמבחינה תזונאית הם זהים לאלה שנמכרים. בנוסף, יש מוצרים שבדרך כלל נפגעים במהלך האריזה והשינוע.
עיקר המוצרים 'הנאבדים' הם כאמור פירות וירקות אך גם מוצרי בשר, דגים וביצים רבים הולכים לאיבוד מסיבות זהות. לאחר מכן יש גם לא מעט לחמים ומאפים, דגנים וקטניות וכמובן חלב ומוצריו.
יש לציין כי תמיד בתעשיית הסופרמרקטים יהיו עודפי מזון, זה חייב להיות ככה. על מנת שחנות תוכל להציג היצע של מוצרים ולאפשר ללקוח לבחור מה לקנות ומה לא, היא חייבת להחזיק גם במוצרים שבסוף יישארו – הרי לא ייתכן וחנות תדע מראש בדיוק כמה יחידות עליה לקנות מכל מוצר על מנת למכור את הכול. אך היקפה העצום של התופעה מראה כי ישנו פער גדול מאד, כנראה גדול מדי, בין ההיצע ההגיוני לבין מה שקורה בפועל.
היקף אובדן המזון במסגרת התהליכים שקודמים למכירה הוא 420 אלף טון! מעריכים כי 335 אלף טון מתוכם הם 'מזון בר הצלה', כלומר מזון שניתן – בעזרת תכנון נכון ושיתוף פעולה עם גופים העוסקים בכך – להעביר לאנשים עניים שישמחו לקבל את המזון.
כמה מזון נזרק בבית?
משק בית ישראלי ממוצע זורק לפח מזון בשווי חודשי של כ-300 ₪! 137 ₪ מתוכם – הסכום הגבוה ביותר – בשל אובדן פירות וירקות. מדובר על מזון שהוכן בכמות עודפת, נשאר בסוף הארוחה ובסופו של דבר נזרק. על מזון שכבר פג תוקף – נפוץ מאד בפירות וירקות כי יש להם חיי מדף קצרים יחסית ליתר מוצרי המזון. ועל מזון שנקנה ללא צורך – ומתברר שהישראלי רוכש הרבה יותר מזון ממה שהוא צריך כך שבסוף נשארים מאכלים רבים בבית ללא שימוש.
אז מה ניתן לעשות?
ראשית, כדאי וחשוב להיות מודעים לתופעה. נציין כי כ-500 אלף משקי בית בישראל מוגדרים כחיים בתנאי 'אי ביטחון תזונתי'. יש להכיר את הפערים האלו ואת המצב בחברה הישראלית.
שנית, ישנם ארגונים, המפורסם שבהם הוא 'לקט ישראל', אשר משתפים פעולה עם אולמות, בתי מלון, בסיסי צה"ל ועוד ומחלקים את עודפי המזון שנשארים להם. אפשר ליצור עימם קשר ולשתף עימם פעולה בהתנדבות, בקישור עם גופי מזון ובתרומות. אגב, את הנתונים לפינה הזאת לקחתי דווקא מהדו"חות השנתיים שלהם.
שלישית, אולי כדאי לחשוב פעמיים לפני שקונים כל דבר שרואים על המדף בסופר. קצת יותר צניעות, תמיד תוכל להביא לפחות בזבוז מיותר של מזון.
