החג המתקרב כולל מצוות ועניינים רבים, ונשתדל לעמוד בקצרה על כמה מהם:
חג הפסח – הוא חג שנקבע לזכר יציאת מצרים, שהיא מעין "יום ההולדת" של עם ישראל. בני ישראל היו עבדים במצרים שנים רבות, עד שריחם עליהם ה' ושלח אליהם את משה רבנו, שהכה את המצרים בעשר מכות והוציא את בני ישראל לחירות. החג הוא בן שבעה ימים, כאשר הראשון והאחרון ("שביעי של פסח") הם ימי שבתון, וביניהם ימי "חול המועד" ו"שבת חול המועד".
המילה "פסח" היא מלשון "פסיחה" (דילוג). החג נקרא כך משום שבליל היציאה ממצרים, בזמן "מכת בכורות", ה' הרג את כל הבנים הבכורים במצרים, אך "דילג" כביכול על בתי ישראל ובכוריהם לא נפגעו. החג נקרא גם "חג המצות" ו"חג האביב".
חמץ – אוכל העשוי מבצק שתפח, כמו לחם, פיתות, עוגות ועוגיות, פסטה, פיצה ועוד. החמץ אסור באכילה בפסח באיסור חמור, אסור להנות ממנו בשום צורה, ואפילו אסור שהוא יימצא בבית. בימים שלפני פסח מנקים את הבית ואת המטבח מחמץ, ובלילה שלפני ליל הסדר עושים "בדיקת חמץ" ובודקים אם לא נשאר חמץ כלשהו בבית. את החמץ שנמצא בבדיקה יש לשרוף בבוקר שלמחרת, או להשליך אותו לשירותים וכדומה.
לאיסור החמץ יש כמה טעמים: אחד מהם הוא כדי לזכור את החיפזון שהיה ביציאת מצרים, שבה לא הספיקו אפילו להמתין לתפיחת הבצק ואפו אותו כמו שהוא. טעם אחר הוא שהתפיחה מרמזת על גאווה והתנשאות.
קרבן פסח – כשבית המקדש היה קיים, היה כל עם ישראל עולה לרגל לירושלים לקראת חג הפסח. בערב פסח היתה כל משפחה מביאה לקרבן כבש או גדי: חלק ממנו היה מוקרב על המזבח, והבשר היה נאכל בליל הסדר ביחד עם מצות ומרור. כיום, שבית המקדש חרב, לא עולים לרגל ולא מקריבים את הקרבן.
מצה – מאפה העשוי מקמח ומים בלבד, שמכינים אותו במהירות ותוך הקפדה שהבצק לא יתפח. המצה היא הלחם של פסח, ובליל הסדר יש מצוה מיוחדת לאכול מצה, זכר למצות שאכלו ביציאת מצרים. רוב המצות בימינו נאפות במכונה, אך יש המקפידים לאכול דוקא מצות שנאפו בעבודה ידנית ("מצות יד").
מרור – בליל הסדר מצוה לאכול מרור (ירק מר), כזכר לשעבוד הקשה במצרים. בימינו נוהגים בדרך כלל לאכול עלי חסה, שבתחילת גידולם הם מרים.
ליל הסדר – הלילה הראשון והמרכזי של חג הפסח, ואחד האירועים החשובים בשנה כולה: בלילה זה מתאספת כל המשפחה, ולאחר הקידוש קוראים את ה"הגדה של פסח" ומספרים על יציאת מצרים. חשוב במיוחד לספר ולשתף את הילדים, כדי להעביר את המסורת לדור הבא. לאחר מכן אוכלים את המצה והמרור ואת הסעודה כולה, מברכים ברכת המזון, ואומרים "הלל" (מזמורי תהלים של הודאה לה') ופיוטים שונים.
ארבע כוסות – במהלך ליל הסדר יש לשתות ארבע כוסות יין: האחת לקידוש, השניה לאחר הסיפור על יציאת מצרים, השלישית לאחר ברכת המזון, והרביעית לאחר אמירת ה"הלל".
אפיקומן – בשם זה נקראת המצה שאוכלים בסוף סעודת ליל הסדר, לפני ברכת המזון. לאחר האפיקומן אין לאכול דבר, כדי שטעמו יישאר בפה. בבתים רבים נהוג שהילדים "גונבים" את האפיקומן ומחזירים אותו רק תמורת מתנה, ומטרת המנהג הזה היא שהילדים יישארו ערים עד סוף ה"סדר".
חג שמח!
