נראה כי אחד הדברים אשר שינו את התנהגות המין האנושי – אולי אפילו לתמיד – זהו הטלפון הנייד. מימים בהם האדם היה יצור חברתי אשר תיקשר עם סביבתו בצורה ישירה, הפך האדם ליצור שמשתמש בטלפון ובמכתבים, שומע מוזיקה ממכשירים ולומד בעזרת מחשב, בעשורים האחרונים השינוי נעשה קיצוני הרבה יותר כאשר כלל המכשירים – המחשב, הרדיו, מכשיר הניווט, הטלפון, האי-מייל, השעון והמצלמה – הוכנסו כולם אל מכשיר אחד קטן. עד שאין פלא שהטלפון החכם, 'הסמארטפון', קיבל אצל לא מעט אנשי חינוך דימוי של איבר חדש שכאילו התווסף לגוף האדם.
חשוב לציין, שבמדור זה איננו מתייחסים לנזקים הגדולים הכרוכים בהחזקת מכשיר שכזה מעצם החשיפה לרשת האינטרנט, ובוודאי שאנו מדברים על מכשיר מסונן / מפוקח / מוגן / מושגח / או כל סינון שקיים כיום כפי שנוהג כל אחד על פי הוראת רבותיו. אלא מתייחסים לנזקים עצמם הנגרמים באופן ישיר מהחשיפה המתמדת ועולה בימינו למסכים, מכיוון שכדאי להכיר את חומרת והיקף התופעה ולחשוב כיצד לנהוג בצורה נכונה.
היקף השימוש בסמארטפון:
6 מיליארד – על פי הערכות, זהו מספר מכשירי הטלפון החכם הקיימים בעולם. הם מהווים כ-80% מכלל מכשירי הטלפון.
67% – זהו, על פי סקר אמריקני, אחוז בני הנוער המחזיקים בטלפון חכם. והמספר, כמובן, בעלייה מתמדת.
86% – אחוז הישראלים המשתמשים באינטרנט עושים זאת באמצעות הסמארטפון.
2,617 – מספר הפעמים הממוצע שבעל סמארטפון נוגע בו ביום. אצל משתמשים 'כבדים' המספרים גבוהים בהרבה: 5,427 נגיעות בממוצע ליום!
האם השימוש מוגזם?
על פי בדיקה מקיפה של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, למעלה ממחצית מהישראלים משתמשים בטלפון הנייד שלהם יותר משעה ביום. 10% מתוכם מגיעים למספר המפחיד של למעלה מ-5 שעות ביום!
יחד עם השימוש הנרחב מגיעה גם הרגשה כי משהו כאן לא 'עובד' נכון. 39% ממשתמשי הסמארטפון הישראליים חשים כי השימוש גוזל מהם יותר מדי זמן.
עוד מתברר כי 73% מבעלי הסמארטפונים חשים שהם תלויים במכשיר במידה מסוימת, 43% חשים כי הם תלויים בו במידה רבה.
אבל מה הבעיה?
יש הטוענים ש'המבוגרים' סתם נלחצים מהמסכים ולא מבינים שהעולם השתנה לטובה: במקום להחזיק מספר מכשירים שונים, הכול מרוכז במכשיר אחד חכם שיכול לחסוך לנו זמן. טענות אלו נכונות, אך עלינו להיות מודעים למחיר אותו משלמים עבור השימוש הנרחב במסכים, מחיר אשר נוגע בתחומים רבים: פגיעה בתפקוד החברתי והמשפחתי, פגיעה במצב הבריאות הגופנית, פגיעה נפשית, פגיעה בלימודים ובמיומנויות הלמידה, פגיעה באחרים ועוד.
יש לזכור שברגע שאנו מתעסקים כל כך הרבה זמן עם הפלאפון – הדבר בא על חשבון דברים רבים אחרים, כגון: פעילות גופנית, קשר ישיר עם חברים ובני המשפחה, התמצאות בשטח ומציאת פתרונות יצירתיים (ללא עזרה מיידית), חיפוש מידע, קריאה בספר ועוד חוויות רבות שבני הנוער כיום פחות חשופים אליהם, בגלל שהתרגלנו להמיר אותם בנוחות טכנולוגית כזאת או אחרת. חשוב לדעת שבהיעדר פעולות אלו – אנו 'מתנוונים' ולא מפתחים כישורים חשובים.
זאת ועוד: עצם העובדה שבני הנוער מעורים יותר בתחום החידושים הטכנולוגיים והידע שלהם בתחומים רבים גדול יותר מאשר בעבר, הדבר עלול להביא אותם לזלזל בחכמת החיים של אנשים מבוגרים מתוך מחשבה כי הם מיושנים ולא מבינים. אך עלינו לזכור שאין תחליף לניסיון חיים של בן-אדם ולקשר הישיר עם המבוגרים אשר נותנים את עצתם. בהתלבטות בין הידע שלי בתחומים רבים, לבין העצות של סבא – אני יותר סומך על סבא…
חומר ממכר?
יותר ויותר חוקרים, מדענים ואנשי חינוך מדברים היום על שימוש נרחב בסמארטפון במונחים של התמכרות – ישנם סימני התמכרות רבים אשר מופיעים אצל משתמשים 'כבדים' בנייד ובניגוד לחומרים אסורים מהם מרבית בני הנוער יודעים להימנע ולהיזהר, כאן מדובר במכשיר שיש להם בכיס וההתמכרות אליו נגישה הרבה יותר.
לסיכומו של עניין ניתן לומר כי ברור לחלוטין ששימוש מופרז במסכים פוגע במשתמש בצורה משמעותית מאד. המפתח לצמצום הפגיעה הוא הפעלת השליטה העצמית שלנו וקביעת גבולות לשימוש. זה לא פשוט, המסך מאד 'מושך' אך ללא לקיחת אחריות עצמית – נשלם על כך מחיר כבד מאד בעתיד.
