קוֹרְאִים לִי אוּרִי, וַאֲנִי כִּמְעַט בֶּן שְׁלוֹשׁ־עֶשְׂרֵה. נָכוֹן שֶׁנַּעַר בְּגִילִי לֹא מוֹצֵא עִנְיָן בַּמִּשְׂחָקִים הָרְגִילִים? בְּמֶשֶׁךְ שָׁעוֹת הָיִיתִי מְשֻׁעֲמָם בַּעַל חֲלוֹם גָּדוֹל: לִקְנוֹת טַבְּלֶט, עִם מֵאוֹת מִשְׂחָקִים מְרַתְּקִים. בְּמַהֲלַךְ הַשָּׁנָה צָבַרְתִּי כֶּסֶף, וְאָכֵן וְרָכַשְׁתִּי אֶת הַטַּבְּלֶט הַמְּשֻׁכְלָל, מַשְׂאַת נַפְשִׁי.
מֵאָז שֶׁיֵּשׁ לִי טַבְּלֶט, אֲנִי מְשַׂחֵק בּוֹ הָמוֹן. הוּא מְרַתֵּק. וּבְעִקָּר, לֹא מְשַׁעֲמֵם לִי. אֲבָל אִמָּא שֶׁלִּי, לְעֻמַּת זֹאת, מְאֹד לֹא אוֹהֶבֶת אֶת הַטַּבְּלֶט. "אוּרִי", הִיא תָּמִיד אוֹמֶרֶת, "אַתָּה מְשַׂחֵק יוֹתֵר מִשָּׁעָה וָחֵצִי, זֶה לֹא בָּרִיא לָעֵינַיִם, לֹא בָּרִיא לַנֶּפֶשׁ, אוּלַי תֵּלֵךְ לִקְרֹא קְצָת?" אֲנִי בְּדֶרֶךְ כְּלָל מִשְׁתַּדֵּל לְהַקְשִׁיב לָהּ, אֲבָל תּוֹךְ כְּדֵי מִשְׂחָק זֶה לֹא מַצְלִיחַ. "עוֹד קְצָת, אִמָּא". אֲנִי עוֹנֶה תָּמִיד…
אֶתְמוֹל בָּעֶרֶב הִתְקַיֵּם בְּ'חֶבְרַת הַמִּשְׁנָיוֹת' שֶׁלִּי עֶרֶב חֲגִיגִי עִם מַתָּנוֹת וְדַרְשָׁן לְרֶגֶל סִיּוּם מִבְצַע הַמִּשְׁנָיוֹת שֶׁעָלָיו עָמַלְנוּ חָדְשַׁיִם. לְאַחַר אֲרוּחַת הָעֶרֶב הִסְתַּכַּלְתִּי בַּשָּׁעוֹן. 'עוֹד חֲצִי שָׁעָה אֶצְטָרֵךְ לָצֵאת', חָשַׁבְתִּי. בְּלִי שֶׁאָשִׂים לֵב, הַטַּבְּלֶט הָיָה בַּיָּדַיִם שֶׁלִּי. הִפְעַלְתִּי אוֹתוֹ וְהַמָּסָךְ הַצִּבְעוֹנִי נִדְלַק. כְּשֶׁעָבַרְתִּי בֵּין מֵאוֹת הַמִּשְׂחָקִים, הִבְטַחְתִּי לְעַצְמִי שֶׁאֶעֱזֹב אֶת הַטַּבְּלֶט בְּתוֹךְ חֲצִי שָׁעָה, וְאֵצֵא לָאֵרוּעַ.
שִׂחַקְתִּי לַהֲנָאָתִי בְּמֵרוֹץ אוֹפַנּוֹעִים וּכְשֶׁנִּצַּחְתִּי בַּפַּעַם הַחֲמִישִׁית הֵרַמְתִּי אֶת עֵינַי בְּבֶהָלָה מֵהַמָּסָךְ הַמְּמַכֵּר, מָה הַשָּׁעָה בִּכְלָל?? הֵצַצְתִּי לְכִוּוּן הַשָּׁעוֹן, חֲצִי שָׁעָה עָבְרָה כְּבָר מִזְּמַן! כְּבָר שְׁמוֹנֶה וָחֵצִי. אֵרוּעַ הַסִּיּוּם בְּעִצּוּמוֹ! תְּחוּשׁוֹת אַכְזָבָה מִלְּאוּ אוֹתִי וּקְצָת כַּעַס. עַל עַצְמִי. עַל שֶׁלֹּא הִתְאַפַּקְתִּי.
מָה אֶעֱשֶׂה עַכְשָׁו? אָבוֹא בְּאֶמְצַע הָאֵרוּעַ? הִתְלַבַּטְתִּי. הָיִיתִי עַצְבָּנִי, כָּעוּס וּמְתֻסְכָּל. בְּאֹרַח פֶּלֶא, לָקַחְתִּי שׁוּב אֶת הַטַּבְּלֶט וְשָׁקַעְתִּי בְּמִשְׂחָק. שִׂחַקְתִּי עַד שֶׁכָּאַב לִי הָרֹאשׁ וְהָלַכְתִּי לִישֹׁן.
בַּבֹּקֶר, כְּשֶׁבָּאתִי לְבֵית הַסֵּפֶר, הָיְתָה הִתְרַגְּשׁוּת בָּאֲוִיר. קְבוּצַת יְלָדִים עָמְדָה וְדִבְּרָה בְּהִתְלַהֲבוּת. הִתְקָרַבְתִּי בְּסַקְרָנוּת לַחֶבְרֶה: "הוּא דִּבֵּר וְזֶה הָיָה כָּל כָּךְ מַצְחִיק, יָרְדוּ לִי דְּמָעוֹת מֵרֹב שֶׁצָּחַקְתִּי", אָמַר גֵּרְשׁוֹן. אֵלִי, שֶׁרָאָה אוֹתִי פִּתְאוֹם, הִתְקָרֵב בִּמְרוּצָה: "אוּרִי, חֲבָל שֶׁלֹּא הָיִיתָ!" הַרְגָּשָׁה חֲמוּצָה עָלְתָה בִּגְרוֹנִי, מְעֻרְבֶּבֶת בְּמָסָךְ כָּחֹל וְאוֹפַנּוֹעִים.
"דְּבִיר זָכָה בְּאוֹפַנֵּי הָרִים!" אֵלִי סִפֵּר בִּפְרוֹטְרוֹט מָה הֶחֱמַצְתִּי אֶתְמוֹל. "וְהָיוּ עוֹד מַתָּנוֹת מְיֻחָדוֹת. הִגִּיעַ גַּם הָרַב אֲבִידָן, נָשָׂא דְּרָשָׁה עִם הֲמוֹן בְּדִיחוֹת וְהַצָּגוֹת, בְּקִצּוּר, הִפְסַדְתָּ!" הִכְרִיז חֲגִיגִית. אֵלִי לֹא הָיָה צָרִיךְ לְהַגִּיד לִי שֶׁהִפְסַדְתִּי. יָדַעְתִּי אֶת זֶה בְּעַצְמִי. הִרְגַּשְׁתִּי אֶת הַהַחְמָצָה בַּגָּרוֹן וְאֶת הַבּוּשָׁה בָּעֲצָמוֹת. הֶחֱמַצְתִּי בִּגְלַל הַטַּבְּלֶט.
בְּהֶמְשֵׁךְ הַיּוֹם לֹא הָיִיתִי מְרֻכָּז. חָשַׁבְתִּי הַרְבֵּה עַל הַשִּׁעֲמוּם שֶׁגָּרַם לִי לִקְנוֹת אֶת הַטַּבְּלֶט. נִסִּיתִי לַחֲשֹׁב כַּמָּה שָׁעוֹת אֲנִי מְבַזְבֵּז בְּיוֹם עַל הַטַּבְּלֶט וְגִלִּיתִי לְבוּשָׁתִי שֶׁאֲנִי שׂוֹרֵף עָלָיו הֲמוֹן שָׁעוֹת.
בַּבַּיִת סִפַּרְתִּי לְאִמָּא עַל הַהַחְמָצָה שֶׁל אֶתְמוֹל. "אִמָּא, אֲנִי רוֹצֶה לְשַׂחֵק פָּחוֹת בַּטַּבְּלֶט", אָמַרְתִּי בְּקֹשִׁי. "מִצַּד שֵׁנִי, אֲנִי אוֹהֵב אוֹתוֹ מְאֹד". עָצַרְתִּי לַחֲשֹׁב: אֵיךְ אַצְלִיחַ לְשַׂחֵק פָּחוֹת?
"אֶפְשָׁר לִקְבֹּעַ הַגְבָּלַת שָׁעוֹת, אִם תִּרְצֶה כַּמּוּבָן". רָצִיתִי וְהִקְשַׁבְתִּי לְאִמָּא. "אֲנִי יְכוֹלָה לַעֲזֹר לְךָ לְהִתְגַּבֵּר. לְהַזְכִּיר לְךָ תָּמִיד אַחֲרֵי זְמַן מְסֻיָּם שֶׁהִגִּיעַ הַזְּמַן לְהַפְסִיק".
"אֲנִי רוֹצֶה, אִמָּא" עָנִיתִי לָהּ. יָדַעְתִּי שֶׁיִּהְיֶה לִי קָשֶׁה, וַעֲדַיִן רָצִיתִי שֶׁאִמָּא תַּעֲזֹר לִי לִשְׁמֹר עַל הַגְּבוּלוֹת.
"נַעֲשֶׂה נִסּוּי עַכְשָׁו", הִצִּיעָה אִמָּא בְּשׁוֹבְבוּת. "תְּשַׂחֵק בּוֹ חֲצִי שָׁעָה, וּכְשֶׁאֶקְרָא לְךָ תְּכַבֶּה אוֹתוֹ מִיָּד". חִיַּכְתִּי אֵלֶיהָ. "אֲנִי מְעֻנְיָן", הֵשַׁבְתִּי בִּדְרָמָטִיּוּת. כְּשֶׁאִמָּא קָרְאָה לִי, הָיִיתִי מֻפְתָּע. כְּבָר עָבְרָה חֲצִי שָׁעָה? מִבְּחִינָתִי עָבְרוּ רַק עֶשֶׂר דַּקּוֹת. הִרְחַקְתִּי אֶת הַמָּסָךְ מִמֶּנִּי. אָמַרְתִּי בְּשֶׁקֶט: "אוּרִי, עַכְשָׁו תְּכַבֶּה אֶת הַטַּבְּלֶט, אֲנִי רוֹצֶה לִרְאוֹת אוֹתְךָ מַצְלִיחַ!"
הִצְלַחְתִּי. סָגַרְתִּי אֶת הַטַּבְּלֶט וְהִכְנַסְתִּי אוֹתוֹ עָמֹק לָאָרוֹן. בַּמִּטְבָּח אִמָּא הִצִּיעָה שֶׁנָּכִין בְּיַחַד סֶנְדְּוִיצִ'ים מֻשְׁקָעִים לְמָחָר. כְּשֶׁחָתַכְתִּי אֶת הָעַגְבָנִיָּה לִפְרוּסוֹת דַּקּוֹת, הִיא אָמְרָה: "אוּרִי, אֲנִי גֵּאָה בְּךָ שֶׁהִצְלַחְתָּ לְכַבּוֹת אֶת הַטַּבְּלֶט". הָעֵינַיִם שֶׁלָּהּ בָּרְקוּ מִשִּׂמְחָה, רָאִיתִי. חִיַּכְתִּי בְּסִפּוּק. וְאֶת הָאֱמֶת? שָׂמַחְתִּי גַּם אֲנִי.
