איך להרגיש את השני?

שאל את הרב

שאלה: שלום הרב. הייתי עם חברים בכותל וביציאה ניגש אלינו אדם עם בגדים מרופטים ופרצוף עצוב. הוא סיפר שפיטרו אותו מעבודה והוא במצב כלכלי ממש גרוע עד כדי כך שאין לו אוכל להביא הביתה לילדים. הוא הסתכל עלינו במבט כזה מתחנן שפשוט לא יכולתי להתחמק (כמו שאני עושה בדרך כלל), וגירדתי בשבילו כמה שקלים מהארנק. אחרי שהוא הלך חבר שלי אמר: "תגיד ת'אמת, רונן. נתת לו כי באמת היה איכפת לך ממנו והצטערת בשבילו, או שפשוט לא היה לך נעים אז זרקת לו כמה שקלים כדי שילך ממך?". עזוב מה עניתי לחבר שלי. כשאני בא לענות לעצמי אני חושש שהתשובה השניה היא הנכונה. ברוך ה' גדלתי במשפחה עם כסף, יש לי בגדים חדשים ובחיים לא הלכתי לישון רעב. אני מצליח בלימודים וסך הכול טוב לי בחיים. אני לא יודע באמת מה זה להיות עני ומסכן. איך אני יכול באמת להרגיש את הכאב והצער שיש למישהו אחר?!

תשובה: שלום רונן.
השאלה שלך מזכירה לי סיפור על זוג צעיר שהגיע לביתו של אחד מגדולי הפוסקים. "כבוד הרב, יש לנו שאלה דחופה", אמר הבעל, "נולד לנו בן בכור ובעוד שעתיים צריכה להתקיים הברית. חשבנו לקרוא לו מיכאל על שם האבא של אשתי, אבל התעוררה בעיה". "מה קרה?", שאל הרב. "אתמול נפטר בבניין שלנו ילד קטן שסבל ממחלה קשה", אמרה היולדת, " שמו היה מיכאל. חשבנו שאולי זה מביא מזל רע לקרוא לבן שלנו בשם כזה". הרב חשב רגע ואמר להם "תבחרו בשם אחר, ואני מברך אתכם שתזכו לגדלו לתורה, לחופה ולמעשים טובים". הזוג הודה לרב ומיהר לדרכו. כשיצאו שאלו בני הבית את הרב: "האומנם השם מיכאל עלול להביא לילד מזל רע? הרי יש מלאך בשם הזה! נכון שיש אצלם ילד צעיר בשם מיכאל שנפטר, אבל היה גם סבא שהאריך ימים שקראו לו מיכאל, האם לא ראוי להנציח אותו בשם של נכדו?". תשובתו של הרב הפתיעה אותם לגמרי: "איני חושש ממזל רע, ולא זו הסיבה שאמרתי להם לבחור בשם אחר. החשש שלי היה מה יקרה בעוד כמה שנים כשמיכאל הקטן יגדל ויום אחד הוא ישחק בחוץ ואימו תקרא לו מן החלון: "מיכאל חמוד, בוא הביתה לאכול ארוחת ערב". בבית הסמוך תהיה אישה אחרת שכל-כך היתה רוצה לקרוא גם כן לבנה מיכאל שיחזור הביתה, אבל הוא…כבר איננו. עדיף לסבא המנוח שינציחו אותו בדרכים אחרות ולא תיגרם חלילה צביטה בלב לאמא שאיבדה את בנה".

הסיפור הזה, רונן, הוא דוגמא מופלאה לרגישות שדיברת עליה. היכולת לצפות צעד אחד קדימה ולחוש את מה שעובר בלב של השני.
השאלה הגדולה היא איך לפתח את התכונה הזו בתוכנו? האם גם מי שברוך ה' טוב לו, יכול להרגיש מה עובר על אדם שרע לו?

התשובה, כמובן, חיובית, ובתור יהודים אנחנו עמלים כל הזמן לפתח את הרגישות הזו. שים לב שכשאנחנו מתפללים אנחנו תמיד עושים את זה בלשון רבים. גם כשאני בריא אני מקפיד לומר כל יום "רפאנו ה' ונרפא". גם אם אני אישית לא סובל גשם, אני מבקש בחורף "ותן טל ומטר לברכה", כי אני יודע שהחקלאים מחכים לו מאוד. בכל ליל הסדר אנו מכריזים "כל דיכפין ייתי ויאכל" (=כל רעב יבוא ויאכל) ויש לנו מצוות רבות שמרגילות אותנו לבקר חולים, לנחם אבלים ולעשות חסד עם הנזקקים. כל זה משפיע בסופו של דבר על האדם וגורם לו, לא רק לעזור לשני אלא באמת להרגיש מה עובר עליו ומה הוא חש.

מעונין להצטרף להפצת עלון 'שלום לעם'?

אולי יעניין אותך גם

שאל את הרב

אם אלוקים יודע הכול, איך יש לנו בחירה?

שאל את הרב

מי צריך כל כך הרבה מצוות?

שאל את הרב

השבת משעממת אותי

שאל את הרב

שקר אמיתי

שאל את הרב

האם המצוות משתלמות?

להנצחה או הקדשה בעלון 'שלום לעם'