לא מוצא את מקומי, לא ממש יודע מי אני באמת. ביום ובלילה מסתובב עם שאלות קיומיות:
מה המהות שלי? מי אני? למה אני כאן בעולם הזה? מה התכלית??
האם אני הגוף שלי? אולי הרגשות שלי? ואולי המחשבות שלי?
אבל אני מרגיש שזה הרבה יותר עמוק מכל אלו. שאני זה לא רק הסיפורים שאני מספר לעצמי על עצמי, וגם לא כל מה שהסביבה שלי אומרת עליי.
אני זה לא המשפחה שלי. גם לא ההיסטוריה שלי. לא החוויות, לא הרגשות, לא המחשבות. אני זה גם לא התחביבים והכישרונות שלי. גם כל היצירות שלי ומה שבניתי ועשיתי והחוכמה שרכשתי. גם זה לא ממש אני.
כולם מספרים לי כל מיני סיפורים על מי אני ומה חשוב כאן בעולם, ומה כדאי לי לעשות ולהיות…
אז איפה אני באמת יכול למצוא את התשובות?!
*
ומה באמת התשובה?!
האמת היא שבשביל למצוא את התשובה צריך לצאת למסע חיפוש. בשביל מסע החיפוש הזה לא צריך לארוז תרמיל ולארגן ציוד. היעד קרוב מאוד.
וכפי שאומרת לנו הפרשה: "וַיֹּאמֶר ה' אֶל אַבְרָם לֶךְ לְךָ מֵאַרְצְךָ וּמִמּוֹלַדְתְּךָ וּמִבֵּית אָבִיךָ אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר אַרְאֶךָּ".
עזוב את כל מה שאתה כבר יודע על עצמך, שחרר את כל מה שאתה כבר מכיר, תניח את הכול בצד, ותתחיל לחפש את התשובות בפנים.
"לֶךְ לְךָ" – לתוך תוכך, אל המהות הפנימית שלך, ושם בפנים תמצא את כל התשובות, עד שהנשמה האלוקית שלך תאשר לך שזה באמת אתה.